האם עבירת השוחד יכולה להתקיים בין חברים?
11. בית המשפט העליון עמד על הכללים הרלוונטיים לסיטואציה בה מתקיימים קשרי ידידות או חברות בין נותן השוחד למקבל השוחד, וכך קבע:
"יחסי ידידות וחברות בין הנותן למקבל אינם מהווים כשלעצמם חיסיון מפני הרשעה בעבירת שוחד, כשם שמתת קטנה אינה ערובה לכך כי אינה שוחד. טיבם של יחסי החברות וגודל המתת נמנים עם הגורמים שיש ליתן את הדעת עליהם, לצורך הכרעה בשאלה אם היה במתת משום עבירת שוחד. המבחן תמיד הוא מבחן המטרה, של הנתינה או הלקיחה, והמטרה נקבעת על-פי ראייה כוללת של הנסיבות. שהרי אין המטרה גלויה, דרך כלל, לעין כול, ועל בית משפט לעמוד עליה מתוך ניסיון החיים, השכל הישר ומכלול נסיבותיו של כל מקרה"; "הכלל הוא, כי עובד ציבור אינו רשאי לקבל טובת הנאה, אף מידיד, כל עוד קיים מגע כלשהו ביניהם במסגרת תפקידו של עובד הציבור"; "אך ברור הוא כי הדברים שאמרנו מחייבים סייג"; "קבלת טובת הנאה סבירה ומקובלת בין ידידים תיראה לכאורה כמעשה תמים, אלא אם הוכח מן הנסיבות היפוכו של דבר"; "כך הוא אם תצליח התביעה להצביע על נסיבות שמהן עולה כי ביחסי הידידות מעורבת אהבה התלויה בדבר, ועל-כן הטעם למתן טובת ההנאה אינו נעוץ רק בידידות לשמה, אלא כרוך בו גם היבט אינטרסנטי, הקשור להיותו של המקבל עובד ציבור שהנותן נזקק, או ייזקק, לשירותיו" [ע"פ 4148/96 מדינת ישראל נ' גנות, פ"ד נ(5) 367, 378-376 (1996) (להלן - פרשת גנות)].
ודברים דומים נאמרו בע"פ 6916/06 אטיאס נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.10.2007):
"עובד הציבור אינו רשאי לקבל טובת הנאה אפילו מידיד, כל עוד קיים מגע כלשהו ביניהם במסגרת תפקידו של עובד הציבור. ככל שההיכרות האישית רופפת יותר, טובת ההנאה 'נכבדה' יותר, או הקשר עם התפקיד אמיץ יותר, כן תגבר הנטייה להסיק מן הנסיבות של הנתינה והלקיחה את היסוד הנפשי הנדרש. מטרת הנתינה או הלקיחה היא הקובעת. אם יש ראייה שטובת ההנאה ניתנה או נלקחה 'בעד פעולה הקשורה בתפקידו' של עובד הציבור - אשם אותו אדם בעבירת שוחד ... זאת ועוד. אם טובת ההנאה עוברת את גבול המקובל בחיי היום יום ובין הצדדים אין יחסי היכרות אישית
--- סוף עמוד 13 ---
מלבד קשרים הנובעים מתפקידו של הלוקח, מהוות נסיבות אלה גופן ראייה למטרה פסולה ...".
ראה גם באותו הקשר גם ע"פ 4506/15 בעניין בר שהוזכר לעיל.
12. בענייננו, השאלה הצריכה בירור היא אם המתת ניתנה רק על רקע יחסי החברות או כשוחד עבור קידום אינטרסים כלכליים של נאשם 2 (באישום הראשון) ושל נאשם 3 (באישום השני), כאשר גם מטרה "מעורבת" (חברות לצד אינטרס כלכלי) תחשב כמטרה פסולה בעלת משמעות מפלילה.