וכך תיאר זאת נאשם 2:
"ואכן הוא בא ואמר לי, כב' השופט, שהם מצאו, אני ידעתי, דרך אגב, כב' השופט, הוא בכלל לא דיבר בהתחלה בכלל על יפו, בתחילת הדרך שדיברנו לא היה יפו בכלל, הוא דיבר על אזור ראשון, נס ציונה, רחובות, ראשון, נס ציונה, רחובות כי זה שמה האזור שהם מכירים, כנראה, לא יודע, לא הבנתי למה, אבל זה מה ואומר שהם מצאו, לא שאלתי, כב' השופט, מה מצאו, לא מצאו, זה מתאים לי, הוא אומר לי, אני צריך הלוואה..." (פרו' עמ' 1213 ש' 4).
וכך תיאר זאת נאשם 3:
"...מצבו הבריאותי הוא היה בבית חולים ארבעים ומשהו ימים, היה בקומה תקופה ארוכה, בתקופה שהוא היה בקומה אני התקשרתי לחיים אמרתי לו תשמע תקשיב לי, פואד במצב אני לא מאמין שהוא יתעורר מהקומה הזו ואני מבקש ממך להגיע תהיה איתנו, הוא בא הגיע והוא עזב רק יום או יומיים לבדיקה במשטרת הגבולות שפואד התעורר, ואחרי שהוא התעורר היה תקופה ארוכה מאוד חולה, הקשר שלנו בתקופה הזו כבר התחיל להיות הרבה יותר חיבור, הייתי מבקר אותו כל יום, הייתי נוסע אליו עם חברים בשביל לשעשע אותו, הוא נכנס לדיכאון עמוק, אף אחד לא ידע את זה אבל היה כמעט שנה בדיכאון עמוק ממש דיכאון, ובאיזשהו שלב ביקש ממני הלוואה לשים איך אומרים, לשים מקדמה, מקדמה על הבית, אני אמרתי לו תשמע אני לא מבין על מה אתה צריך עכשיו אני אומר את זה בשיא הכנות אמרתי לו בשביל מה אתה קונה בית עכשיו מה אתה במצבך אתה צריך לקנות בית? הוא אמר לי לא, אני רוצה שיריב יבוא איתי, אמרתי לו יריב יכול לעבור על ידך. הוא אמר לי רוי זה מה שאני רוצה בשלב הזה, אני רוצה לקנות את הבית הזה. אמרתי אם זה הרצון שלך, אני לא זוכר בדיוק איפה ואם הוא בכלל אמר לי כמה" (פרו' עמ' 1415 ש' 1).
ויודגש - התביעה לא הציגה ראיה כלשהי שהיה בכוחה לסתור את התיאורים שנמסרו בהקשר לבקשת הכסף על ידי בן-אליעזר, וממילא נראה כי התיאורים שמסרו שני הנאשמים בהקשר זה היו תיאורים אותנטיים.
--- סוף עמוד 15 ---
אדרש בהמשך לשאלת "המטרה" להעברת הכספים מבחינתם של הנאשמים, אולם ניתן לקבוע כבר כאן, כנקודת מוצא הנתמכת בראיות ומוסכמת על הצדדים, כי בן-אליעזר הוא זה שביקש סכומי כסף שונים מנאשמים 2 ו-3 מספר חודשים לאחר ששוחרר מבית החולים, בקשות אותן הסביר לנאשמים ככאלה הנובעות ממצבו הבריאותי ומרצונו לעבור לדירה ההולמת את קשייו וצרכיו.
אישום ראשון (המיוחס לנאשם 2)
עיקרי כתב האישום