65. הפגישה השניה היתה במשרדי חברת שמן, ובה נכחו מלבד המשיב 1 גבי אשכנזי - יו"ר חברת שמן, ויעקב רז - דירקטור בחברה. פגישה זו התקיימה בעקבות המלצתו של מנכ"ל הנמל יהושע סגיס (הנאשם 3 בכתב האישום) לחברת שמן להיפגש גם עם נציג ועד העובדים.
לפי דבריו של אשכנזי בהודעתו במשטרה, "הפגישה היתה אחרי שהחלטנו והודענו לנמל אשדוד שאנחנו רוצים לעבוד איתו" (ת/347, עמ' 4, שורה 129). במהלך הפגישה הסביר אשכנזי למשיב 1 את המשמעויות הכלכליות שתהיינה להשבתת פעילות הקידוח עבור חברת שמן, וכן הבהיר את הצורך של חברת שמן לפעול גם בשבתות. כך תיאר אשכנזי את הפגישה:
"מטרת הפגישה היתה להסביר לאלון חסן את הרגישות באובדן ימי עבודה קרי העלויות הכבדות שתספוג החברה אם חלילה תופסק העבודה אפילו ליום אחד. אלון חסן אמר לי שהוא יעשה כל מאמץ לתת מענה לצרכי החברה, לציין כי למיטב זכרוני היו כמה שיבושים מינוריים במהלך העבודה של החברה בנמל. הסברתי לאלון חסן את הצורך ביציבות של הפעילות השוטפת הקבועה היום יומית מהנמל אל אתר הקידוח ובעיקר למנוע אובדן כספי כתוצאה משיבושים שלא תלויים בנו. מעבר לזה הייתה לי שיחת חולין מחוויות שירותו של אלון בצבא וזהו. נכון למועד הפגישה לא ידעתי על קשריו של אלון עליהם למדתי מהתקשורת מאוחר יותר. ... יכול להיות שכן הוזכרה דנה ויכול להיות שלא. הדבר המרכזי היה שחברת שמן תקבל מהנמל את השירות הכי טוב שהיא יכולה לקבל כדי למנוע עיכובים בעבודה ובזבוז כספי ציבור. אמרתי לאלון שהחברה פועלת בשבתות ואי אפשר להפסיק את הקידוח ואלון אמר שנקבל מענה גם בסופי שבוע מהנמל. ... התרשמתי שיעשה מאמץ לתת את המענה הכי טוב אבל לא הייתה הבטחה של מאה אחוז. יצאתי בהתרשמות מהפגישה עם אלון שאלון הבין את פוטנציאל הפגיעה באובדן ימי עבודה ויעשה מאמץ להתחשב בזה. למיטב זכרוני לא ניתנה שום הבטחה ממנו בעניין זה" (ת/347 עמ' 5 שורות 166-134).
--- סוף עמוד 35 ---
66. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיה של המערערת גם ביחס לפגישה השניה, וקבע כי:
"המפגש השני מתבצע לבקשת אנשי שמן, לאור חששותיהם, ונאמר מפורשות ע"י מר גבי אשכנזי כי לא ניתנה כל הבטחה ע"י נאשם 1. יש לדחות את הטענה כי מדובר ב'הסתרה' שהסתיר נאשם 1 את הקשר לחברת דנה. עניין חברת דנה אינו רלבנטי כלל. העניין היחיד שהיה רלבנטי הינו השאלה האם חברת שמן תגיע לעבוד בנמל אשדוד, אם לאו. מובן, כי תפקידו של יו"ר וועד עובדים, קשור גם במטרותיו של המקום כולו, של החברה בה הוא עובד, ואחת המטרות האסטרטגיות אותה עת, היתה הבאת חברה המחזיקה בזיכיון לקידוח נפט, לעבודה בנמל, דבר שמטבע הדברים יביא להכנסות לנמל ויביא צורך בעבודה נוספת, וטיפולו של נאשם 1 בעניין זה היה ענייני, מה גם שלא היה ביוזמתו, והוא אף לא הבטיח מאומה" (עמ' 194 להכרעת הדין).