מדברים אלו של לוגסי עולה כי השיחה התקיימה לאחר פרסום תקשורתי כלשהוא, אך לא ברור לאיזה פרסום היא מתייחסת, וממילא לא ברור מהו מועדו. המערערת לא הפנתה מצידה לפרסום הרלוונטי, וככל הנראה ישנן מספר כתבות של שפורר בנושא. האפשרות שלוגסי התייחסה לפרסום תקשורתי מחודש יוני 2013, לאחר תום ההתקשרות בין חברת קליר לנמל, היא לפחות אפשרות סבירה. ממילא לא ניתן, על סמך דברים אלו של לוגסי, לשלול את מסקנתו של בית המשפט המחוזי, לפיה השיחה בין השתיים התרחשה רק בחודש יוני 2013 או במועד מאוחר יותר.
96. לבסוף טענה המערערת, כי "הקשר בין משיב 1 למוצרי חברת קליר השפיע באופן פסול על פעילות מדור הרכש, אף בלא קשר לפניית לוגסי בשמו של משיב 1 לענת ברק, ואף טרם פניית לוגסי לברק". בהקשר זה נטען כי היה "פסול בסיסי" בעצם מכירת חומרים המיוצרים על ידי חברת הופס, אשר בבעלותו, לידי הנמל.
משהבהירה המערערת בפתח הדברים כי "ערעור המדינה באישום זה נוגע אך ורק לקביעות בית המשפט קמא באשר לפנייתו של משיב 1 לראש מדור הרכש", אין ספק כי טענה זו חורגת מגבולותיו של הערעור, כפי שהוגדרו על ידי המערערת עצמה. על אף זאת, מצאתי לנכון להתייחס אליה, ולהבהיר כי איני סבור שניתן להרשיע את המשיב 1 בעבירה של מרמה והפרת אמונים רק בשל היותו בעליה של חברת הופס,
--- סוף עמוד 48 ---
אשר מכרה מוצרים לחברת קליר, שמצידה מכרה אותם לנמל, בו עבד. זאת, בנסיבות בהן לא הוכח שהמשיב 1 התערב כהוא זה בהליך מכירת המוצרים לנמל, ובעיקר כאשר הוכח שהגורמים הרלוונטיים בנמל היו מודעים לבעלותו בחברת הופס.
97. ויודגש, כי מחומר הראיות שהונח בפני בית המשפט המחוזי עולה, כי הקשר בין המשיב 1 לחברת הופס אשר מכרה את מוצריה לחברת קליר, היה ידוע להנהלת הנמל ולמדור הרכש האחראי על ההתקשרות עם חברת קליר, לכל המאוחר בסוף שנת 2011 או בתחילת שנת 2012, לאחר שהתפרסמו כתבות בתקשורת בסוגיה זו. כך עולה, בין היתר, מעדותה של ברק (עמ' 1802 לפרוטוקול).
לאחר שנודע הדבר, התקיים רצף של בדיקות ובחינות מצד גורמים בנמל ומצד גורמים חיצוניים, בשאלה האם ניתן להמשיך ולרכוש את המוצרים מחברת קליר.
כפי שפורט בהכרעת דינו של בית המשפט המחוזי, בדיקות אלו נערכו הן על ידי רשות החברות הממשלתיות, הן על ידי דירקטוריון הנמל, אשר הורה למבקר הפנים של הנמל לבחון את הסוגיה.
בדו"ח הביקורת של מבקר הפנים של הנמל, מיום 29.7.2012 (ת/224), נקבע כי לחברת הופס "אין פעילות ישירה מול הנמל", וכי הצעותיה של חברת קליר זכו במכרזים בשל כך שהיו ההצעות הזולות ביותר.