--- סוף עמוד 100 ---
מהותית בטוהר המידות. לגבי ערך אמון הציבור אין צורך להכביר במילים. נהיר שהתנהגות המשיב שתוארה לעיל אינה מה שהציבור מצפה לו מעובדי הציבור. מעשיו של המשיב ערערו את תדמיתו של השירות הציבורי והביאו לפגיעה מהותית בערך אמון הציבור. לפיכך, אין מנוס מהרשעתו בעבירת מרמה והפרת אמונים. פרשה זו אינה מקרה גבולי. אני אף מצטרף ליתר הנימוקים המופיעים בחוות דעתו של השופט אלרון בפרשה זו ובכלל זה לקביעה לפיה מעשים אלו מקימים גם את יסודות העבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד.
18. ואת זאת יש לזכור. נכון להקפיד על מניעת ניגוד עניינים. כזכור, ניגוד העניינים כשלעצמו אינו מהווה עבירה. כאמור לעיל, יש להצביע על פן מחמיר נוסף. לכן, גם אם לא ניתן לומר עבירה גוררת עבירה, אפשר לומר הפרה גוררת עבירה. הפרה של ניגוד עניינים, גם אם לא עולה לכדי עבירה, מסוכנת הן לסביבה והן למפר. אין הוא תמיד שולט בהשתלשלות ההליכים לאחר מכן. חיוני להימנע מכך. האיסור של ניגוד עניינים נועד על מנת לשמור על איכות הסביבה של האקלים הציבורי. גם אם לא מדובר בעבירה, ייתכן ומדובר בפגם מנהלי ומוסרי או משמעתי.
19. התוצאה היא שהעניין יוחזר לבית המשפט המחוזי כדי לגזור את דינו של המשיב. אך חשוב להבהיר כי יש לגזור עליו עונש בגין עבירות בהן הורשע ולא בגין הפרשיות בהן זוכה. גם אם יש מקום לבקר אותו בפרשיות אלו, ויש מקום, הפער קיים בין פגם מנהלי לבין הרשעה בפלילים. במסגרת גזר הדין ניתן להענישו רק בגין העבירות בהן הורשע. התוצאה לפי דעת הרוב היא הרשעה בשני מקרים – באישום הרביעי ובפרשת הגרוטאות הכלולה באישום השני – לא פחות מכך אך גם לא מעבר לכך.
ש ו פ ט
סוף דבר
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' אלרון, לדחות את הערעור בכל הנוגע לאישום הראשון, כמו גם בכל הנוגע לפרשות "כי"ל" ו"שמן" באישום השני.
--- סוף עמוד 101 ---
כן הוחלט בדעת רוב של השופטים נ' הנדל וג' קרא ובניגוד לדעתו החולקת של השופט י' אלרון, לקבל את הערעור בכל הנוגע ל"פרשת יצואני הגרוטאות" באישום השני, ולהרשיע את המשיב 1 בעבירה של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור לפי סעיף 284 לחוק העונשין ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין. אשר למשיב 2, נקבע כי זיכויו בבית המשפט המחוזי יעמוד בעינו.
לבסוף הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' אלרון, לקבל את הערעור באשר לאישום הרביעי, כך שהמשיב 1 יורשע בעבירה של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור לפי סעיף 284 לחוק העונשין ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין, המיוחסות לו באישום זה.