בהקשר זה טען המערער כי בית המשפט קבע בטעות שסכומי השוחד המצטברים שהתבקשו היו בסך של 880,000 ש"ח לכל הפחות, במקום כ-500,000 ש"ח בלבד; המעשים נמשכו על פני תקופת זמן של 8 שנים, במקום 5 שנים; בקשת השוחד הראשונה מעמותת איילים סורבה, כאשר לטענתו הסירוב נגע רק לבקשה לשלם את השוחד במזומן; תפקידו של המערער במפלגה היה "מרכזי, חשוב ובעל עוצמה", שעה שאין לכך זכר בעובדות כתב האישום המתוקן; ולמערער היה "אינטרס אישי" בביצוע המעשים, בניגוד להסכמה במסגרת הסדר הטיעון לפיה המערער "לא קיבל טובת הנאה לכיסו הפרטי".
51. השוואה מדוקדקת בין האמור בכתב האישום המתוקן לבין קביעותיו של בית המשפט המחוזי בגזר הדין, מלמדת כי קביעותיו של בית המשפט אכן שונות בנקודות מסוימות מהמתואר בכתב האישום המתוקן, באופן שהביא את בית המשפט להחמיר עם המערער יתר על המידה.
52. ראשית, יש מידה לא מבוטלת של צדק בטענת המערער לפיה יש לראות את שתי בקשות השוחד כבקשות חלופיות, ולא מצטברות.
--- סוף עמוד 25 ---
מכתב האישום המתוקן עולה שהמערער ביקש מעמותת איילים סכום של 500,000 ש"ח במזומן, ומשדרישתו זו לא נענתה, ביקש כי ישולם לו שוחד "בדרכים היצירתיות" שנמנו בכתב האישום המתוקן, בסך כולל של 380,000 ש"ח.
איני מוציא מכלל אפשרות שקביעת גובה סכומי השוחד שביקש המערער – בין אם 500,000 ש"ח ובין אם 880,000 ש"ח – לא הביאה לבדה להחמרה בעונשו. זאת, מאחר שבית המשפט המחוזי "מצא טעם", כלשונו, בטענת באי-כוח המערער על צבירת הסכומים, וציין כי אף הסכום של 500,000 ש"ח הוא "נכבד ביותר". ואולם, למקרא גזר הדין אין ספק כי בית המשפט ראה להחמיר בעונשו של המערער בשל דרישתו החוזרת מראשי העמותה לקבלת כספי השוחד, אותה פירש כדרישה כפולה ולא כדרישה מצטברת.
פרשנות זו אינה עולה בקנה אחד עם האמור בכתב האישום המתוקן. על פי המתואר בו, ובניגוד לאמור בגזר הדין (בפסקאות 34-35), ראשי עמותת איילים לא סירבו לשלם למפלגה 500,000 ש"ח, אלא סירובם מתייחס רק לדרישת תשלום הסכום במזומן. כאמור בכתב האישום המתוקן, בעקבות זאת ויתר המערער על הדרישה לקבלת כספים במזומן, אך המגעים בין המערער לעמותה נמשכו עד להסכמות ביניהם על העברת הכספים בדרכים אחרות. משמע, הפער בין עמדות הצדדים לא נגע לעצם תשלום השוחד אלא לאופן התשלום. כך עולה במפורש מלשון כתב האישום המתוקן:
"במהלך הפגישה השנייה דנו המשתתפים בפער שבין רצונה של המפלגה כי נתחים מתקציבים שתעביר ישראל ביתנו לעמותה יחזרו לשימוש המפלגה, ובין חוסר הנכונות של העמותה להעביר, לצרכי המפלגה, כסף מזומן" (שם, בסעיף 46).