--- סוף עמוד 66 ---
27. מיקומה של עבירת השוחד מצוי בפרק ט' לחוק העונשין אשר כותרתו "פגיעות בסדרי השלטון והמשפט". לשון החוק מכירה במפורש באפשרות של שוחד בדמות כסף, שווה כסף או טובת הנאה אחרת (סעיף 293(1) לחוק העונשין). אף אין זה משנה אם השוחד ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר (סעיף 293(5) לחוק העונשין). לענייננו, וזאת אין לשכוח, מטבע השוחד היה כסף. הסכום הרלוונטי מגיע לכמעט מיליון ש"ח. אכן, המערער לא קיבל את הכסף לכיסו אך העבירו לקידום המפלגה אליה הוא משתייך, האידיאולוגיה שלה ואנשיה. על המשמעות שהמערער לא לקח כסף לכיסו ניתן לומר דין פרוטה כדין מאה. משמע, העובדה שכביכול מדובר עבורו בפרוטות ולמעשה בלא רווח כלכלי אישי, לא משנה את העובדה כי מדובר במקרה חמור בו קיבל והעביר לאחרים סכומים נכבדים ביותר. אך נראה כי בענייננו יהיה מדויק יותר להגיד דין פרוטה כדין מאה כדין השפעה פוליטית על מפלגה בכנסת. מעשיו של המערער באו על מנת להעניק יתרון למפלגתו על פני מפלגות אחרות בספירה הדמוקרטית שלא "זכו" לדרכי מימון דומות. נכון הוא שהכסף שהועבר כתשלום שוחד לא נועד לרפד את כיסו של המערער. לעומת זאת הוא נועד לקדם את מטרותיה של מפלגת "ישראל ביתנו", את פעיליה ונבחריה, ובאופן כללי לקדם את מעמדה ואת ערכיה בקרב הציבור. סבורני כי בכך גלומה פגיעה חמורה ביותר בסדרי השלטון והמשפט שכן הנזק שפגיעה זו גורמת הוא למגרש הדמוקרטיה של הכנסת אשר ממנו יונקות המפלגות השונות את הלגיטימיות הציבורית שלהן. פגיעה זו יכולה להיות חמורה לא פחות, ולעיתים אף יותר, מאשר מקרה בו עובד ציבור לוקח כספי שוחד לכיסו. השוואה כתמיד, תלויה בנסיבות בכללותן.
זאת ועוד, יש להוסיף על החומרה במעשיו של המערער ולקחת בחשבון לא רק את הצד של השימוש בכספי השוחד אלא גם את מה שניתן בתמורה. המדובר, לפחות בפרשת "עמותת איילים" שהיא הפרשה החמורה בענייננו, בניתוב של כספים קואליציוניים עבור העמותה אשר הסכימה לשלם את השוחד. מקורם של הכספים הקואליציוניים הללו הוא בתקציב המדינה. למותר לציין כי ישנה ציפייה בקרב הציבור כי תקציב המדינה ינוהל וינותב באופן המיטיב עם כלל הציבור וכי ההחלטות לגביו מתקבלות משיקולים עניינים. אינטרסים זרים של עובדי ציבור אלו או אחרים אשר מעוניינים להיטיב עם מפלגתם שלהם ולאו דווקא עם הציבור בכללותו אינם צריכים לקבל משקל בהחלטות על חלוקה של תקציבים אלו. הדבר מביא לכך שהגופים הזוכים לתמיכה אינם אלו בהכרח אשר מיטיבים עם הציבור שכן מוכנותם לשלם שוחד היא זו הקובעת אם יזכו למימון ציבורי אם לאו.