להוראות החוק, מחצית מן הזכויות בדירת המגורים הן בבעלותו ועפ"י סעיף 9 לחוק, אין ברישום כשלעצמו משום ראיה חלוטה לעניין הבעלות בה. לדידו, הדירה הראשונה נרכשה לאחר נישואי הצדדים, ולכן מדובר בנכס בר איזון. הצדדים לא ערכו הסכם חדש לאחר נישואיהם, הגם שפקדו משרדיהם של עורכי דין לא אחת אגב רכישת הדירות.
עוד נטען על ידו, כי הוכחה כוונת שיתוף ספציפית בדירות, וכי הוא מופיע כלווה נוסף בהלוואת המשכנתא. בנוסף, מן העדויות של עוה"ד ש. ושל נציג הבנק עולה, כי הוא היה הרוח החיה, המוביל והיוזם בכל הנוגע לרכישת הדירות ואף היה שותף מלא בהליכי הרכישה שלהן, ואף שיפץ אותן בעצמו שיפוץ נרחב.
לדידו, לא הייתה כל הפרדה רכושית בין הצדדים. הוא נתן אמון מלא בתובעת והפקיד בחשבון הבנק שלה את מלוא השכר שקיבל מעבודתו בחברת "..." משך שש שנים בסך כולל של כ- 160,000 ₪. הצדדים עשו שימוש דרך קבע האחד ברכבו של משנהו, והוא אף דאג למלא דלק ברכבה של התובע בקביעות. תוך כדי נישואיהם התקדמה התובעת בחייה, סיימה לימודים וקודמה לתפקיד בכיר בעבודתה בזכותו והודות לבתו שסייעה לה בלימודים. התובעת אף נהנתה מהטבות המס להן הוא זכאי.
39. בסיכומיו, שהוגשו לאחר החלפת ייצוג, שב הנתבע על חלק מטענותיו, אך הוסיף וטען טענות רבות אשר לא נטענו על ידו כלל לכל אורך ההליך: הסיבה בגינה נרשמו הזכויות בדירה ע"ש התובעת בלבד היא קבלת פטור מתשלום מס רכישה בגין דירה שנייה, כיוון שבבעלותו מחצית הזכויות בדירה נוספת (ראו סעיף 4 לסיכומים); ההסכם נעדר תוקף
כיוון שלא אושר כדין, וכיוון שלא צורף לו אישור הנוטריון כמתחייב מחוק הנוטריונים ומן התקנות שהותקנו על פיו; מקריאת ההסכם עולה מידה מסוימת של קיפוח כלפיו, ולכן יש לבטלו מחמת טעות והטעייה; ההסכם נעדר תוקף בהינתן כי הצדדים נישאו זה לזה, ועל כן הוא תקף רק לתקופה שקדמה לנישואין; ההסכם נעדר תוקף שעה שקיימת סתירה בין סעיפים 7 ו-8 בו; עוד נטען בסיכומים לראשונה, כי התובעת מנהלת חיים כפולים, עת לכאורה התגיירה, כדבריה, אולם בפועל היא משתייכת לדת הנוצרית, ומנהלת עמה סוג של מערכת יחסים, ולכן, לדידו, מצדיק הדבר סטייה מן הכלל הקבוע בסעיף 5 לחוק יחסי ממון והוא עותר, לראשונה, מן הטעם האמור, לאיזון בלתי שוויוני בנכסי הצדדים.
דיון והכרעה
40. טרם אדרש להכרעה במחלוקת הנטושה בין הצדדים, יש לדון בטענות התובעת בעניין הרחבת החזית מצד הנתבע בסיכומיו.