פסק דין
בשנות הארבעים לחייהם מצטלבות דרכיהם של איש ואישה והם הופכים לבני זוג.
בעוד האישה רווקה, העושה את צעדיה הראשונים בארץ כגיורת וכעולה חדשה, האיש ישראלי וותיק, גרוש ואב לשלושה ילדים.
יחסיהם מתהדקים והם חולקים מגורים משותפים בדירתה השכורה של האישה ב....
עקב פערים במצבם הכלכלי והאישי מחליטים הם לערוך הסכם שיסדיר את ענייניהם הרכושיים.
השניים פונים לנוטריון, המנסח הסכם עבורם ומוכתר כ"הסכם ממון" ואף מאמתו בחתימתו.
בחלוף ארבע שנים לערך באים בני הזוג בברית הנישואין, ועושים כן כדת משה וישראל.
בני הזוג עוברים להתגורר בעיר ...., ובמועד כתיבתן של שורות אלו, הם מתגוררים עדיין יחדיו בדירה שנרכשה במהלכם של הנישואין, והזכויות בה רשומות על שם התובעת בלבד.
למרבה הצער, נקלעו נישואיהם של הצדדים למשבר חריף, והאישה הקדימה ופנתה לבית המשפט בתביעה לסילוק ידו של האיש מדירת המגורים, ולאחריה פנה אף הוא בתביעה כנגדה במסגרתה עתר לסעדים שונים הנסובים סביב ענייני רכוש.
מה יעלה בגורל הרכוש או הזכויות שנצברו ע"י הצדדים או מי מהם מאז הפכו בני זוג, והאם יש בעובדת נישואיהם זה לזה כדי להכריע, בנסיבות המקרה דנא, גורל זה – זוהי השאלה בה יעסוק פסק הדין שלפנינו.
רקע כללי
1. שני הליכים לפניי שהולדתם בתביעות הדדיות אשר הגישו הצדדים האחד כנגד משנהו.
התביעה הראשונה הוגשה ע"י בת הזוג, ולכן ולצורך הנוחות ופישוט הדברים, היא תיקרא להלן: "התובעת" ואילו בן הזוג ייקרא להלן: "הנתבע".
2. בין הצדדים נרקמה מערכת יחסים זוגית בהיות התובעת רווקה כבת 40 שנה, עולה חדשה מ...., ואילו הנתבע כבן 48 שנה, גרוש ואב לשלושה ילדים.
3. ביום 13.03.2001 חתמו הצדדים על הסכם אשר נערך בידי הנוטריון עו"ד ... (להלן: "ההסכם"), הוכתר כהסכם ממון ונקבע והוצהר בו, בין היתר, כי:
א- הצדדים הם ידועים בציבור המבקשים להסדיר במסגרתו את יחסי הממון ביניהם.
ב- להסכם יהא תוקף חוקי גם אם יינשאו הצדדים זה לזו בעתיד, ומכל מקום ואפילו לא יינשאו, יוותר ההסכם בתוקף לעד.
ג- הדירה אותה שכרה התובעת למגוריה, המיטלטלין המצויים בה, הרכב שהיה בכוונתה לרכוש אותה עת ומלוא זכויות הפנסיה אותן צברה או תצבור במקום העבודה שלה - כולם בבעלותה הבלעדית.
ד- כל צד יהא בעליהם של הכספים המוחזקים על שמו.
ה- לא תהא שותפות כספית בין הצדדים, וכל אחד מהם יעמיד כספים, לפי ראות עיניו, לטובת מימון הוצאות הבית המשותפות.