רוכשי דירת מגורים גילו בדיעבד כי קיימות בה בעיות רטיבות וליקויי איטום שגורמים לנזילות לדירה שמתחתיה.
בית המשפט חייב מוכרי דירה לפצות את הרוכשים מאחר שידעו או לפחות היה עליהם לדעת על הליקויים בדירה במועד חתימת החוזה. לפי החוק על צד לחוזה חלה חובת גילוי בעת ניהול משא ומתן מכוח עקרון תום הלב. במקרה של מכר דירה קיימת חובה גילוי מוגברת כלפי רוכש הדירה והמוכר נדרש לפרט בפני הקונה את הליקויים הקיימים בדירה, את המומים הנסתרים, וכל מידע אחר רלוונטי למכר, שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהם, מאחר והוא בעל הנגישות למידע אודות הנכס. כאן, נכללה בחוזה, לבקשת הרוכשים, הצהרה מפורשת של המוכרים המתייחסת לתקינותה של הדירה ומערכותיה, ולהיעדרם של ליקויי רטיבות בדירה עצמה, או מהדירה לדירות שלצידה או מתחתיה. הגורם שניהל את המשא ומתן מטעם המוכרים לא היה מודע לליקויים, אך גם לא טרח לברר זאת מול מנהל אחר שהיה בקיא בעבודות שנעשו בדירה והיה מודע היטב לבעיית ליקויי הרטיבות בה אשר גרמו לרטיבות בדירה שמתחתיה. מדובר בליקוי שהיה על מוכרי הדירה לדעת עליו ולמרות שהרוכשים ביקשו באופן מפורש לבררו נמסר לרוכשים מידע שגוי ולכן יש לפצות את הרוכשים.