הסנגוריה הציבורית פנתה בבקשה לביטול הנחייה של פרקליט המדינה והוראת שעה של אגף החקירות במשטרה המתבססת עליה והמאפשרות חיפוש בחומר מחשב בהסכמת המחזיק בו וללא צו שיפוטי.
בית המשפט העליון קיבל את העתירה וקבע שהמשטרה נעדרת סמכות לעריכת חיפוש מוסכם בחומר מחשב, בהעדר צו שיפוטי. החוק קובע כי חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך כדי הפעולה, יחשבו כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות. חיפוש זה יערך רק על-פי צו של שופט המציין במפורש את ההיתר לחדור לחומר מחשב או להפיק פלט, והמפרט את מטרות החיפוש ותנאיו, שייקבעו כך שלא תיפגע פרטיותו של אדם מעבר לנדרש. כאן, הנחיית פרקליט המדינה אפשרה ביצוע חיפוש בחומרי מחשב, אף אם לא ניתן צו שיפוטי לחדירה לחומר מחשב, תוך התעלמות מכך שפרטיות אדם במכשירו הדיגיטלי היא אינטרס מוגן חיוני ומרכזי, מה שעשוי להכשיר גם שימוש בסמכות דרקונית ביותר מצד המשטרה, אף ללא הסמכה מפורשת, תוך רצון לזרז את החקירה. לכן, בית המשפט העליון הורה על ביטול הסעיפים בנוהל המתירים חיפוש בחומר מחשב בהתבסס על הסכמת הנחקר כאשר הביטול יכנס לתוקף לאחר תקופת מעבר אשר תאפשר שהות מספקת להסדרת הסוגייה בחקיקה.