אדם רכש מגרשים לאחר שנחשף לפרסומים בטלוויזיה ולמצגים בפגישות עם המוכרים, לפיהם המגרשים נמכרים במחיר הנחה ומוכנים לבנייה. לאחר הרכישה, גילה הרוכש כי המציאות רחוקה מהפרסומים וביקש לבטל את העסקה למרות סעיף בחוזה שקבע שהמצגים שניתנו טרם החוזה אינם מחייבים.
בית המשפט הורה על ביטול החוזה בשל המצגים הטרום חוזיים שהוצגו לרוכש. במקרים מסוימים, מצגים טרום-חוזיים יכולים אף להיחשב כחלק מתנאי החוזה גופו, במיוחד בחוזים צרכניים. מצג שווא טרום-חוזי יכול להוות בסיס לפגם ברצון (טעות או הטעיה) או לחוסר תום לב במשא ומתן. סעיף ויתור בהסכם המכר, השולל תוקף למצגים טרום-חוזיים, לא מבטל בהכרח טענות אלו, שכן בתי המשפט עושים שימוש בעקרונות כמו תום לב כדי להגן על הצד החלש. כאן, מדובר במוכרים שיצרו, באמצעות מצגי שווא טרום חוזיים, נרטיב של הצלחה בטוחה וביקשו להתחמק מאחריותם למצגים אלו באמצעות סעיף חוזי המבטל את המצגים הטרום חוזיים. משכך, חובת תום הלב גוברת על ההגבלה החוזית ומכיוון שמדובר בהטעיה על המוכרים להשיב לרוכש את כספו בתוספת פיצויים.