בעל מניות ביקש למכור מניותיו ומסר הודעה לבעל המניות השני כדי שיוכל להפעיל את מנגנון זכות הסירוב הראשונה שנקבע בין הצדדים. בעל המניות האחר טען שאין תוקף לעסקה שבוצעה לאחר שלא הפעיל את זכות הסירוב הראשונה כי לא קיבל לידו הסכם חתום כחלק מהפעלת המנגנון.
בית המשפט קבע, כי משמעות זכות הסירוב היא מתן אפשרות למנוע חוזה עם גורם אחר. בעת שליחת הודעה בדבר הפעלת זכות הסירוב לא נדרש שיהיה חוזה מחייב אך גם לא די בקיומה של הצעה כללית לרכוש את המניות, ועל ההצעה להיות מסוימת במידה מספקת. על ההצעה לכלול את התנאים המרכזיים של העסקה. משלא מומשה האופציה לרכוש המניות על ידי בעלי המניות הקיימים, רשאי בעל המניות המציע למכור מניותיו לצד שלישי במחיר שלא יפחת מהמחיר האמור בהצעה ובתנאים זהים המופיעים בה. אין בשינוי מינורי בתנאים אשר לא היה משנה את דעתם של בעלי המניות הקיימים כדי לפסול העסקה מול הצד השלישי. לכן במקרה זה המנגנון הופעל כדין והעסקה בתוקף.