מי שלטענתה חייה חיים משותפים כידועה בציבור עם אזרח ישראלי ביקשה לקבל מעמד בישראל מתוקף ההליך המדורג הקיים בישראל לקבל מעמד לזוגות נשואים. הבקשה הוגשה לאחר שמשרד הפנים דחה את בקשתה מטעמים של חוסר מהימנות ושהיה בישראל שלא כדין במהלך התקופה שקדמה לבחינת הבקשה.
בית המשפט קבע, כי נוהל מתן מעמד מכוח חיים משותפים הוא חלק ממחויבות המדינה להכיר בזכותו של הפרט לחיי משפחה. זכות זו עומדת אף למי שלא התחתן עם ישראלי אלא רק מנהל חיים משותפים כידועים בציבור. עם זאת, נטל ההוכחה המוטל על מבקש מעמד מכוח קשר של ידועים בציבור הינו מוגבר יותר. לצד נטל זה מדגיש בית המשפט את התנהגותו של מבקש המעמד טרם הגשת הבקשה להסדרת מעמדו, וזאת על רקע ריבונות המדינה לקבוע מי ייכנס בשעריה. מכיוון שהמבקשת שהתה תקופות שונות בישראל ללא היתר ומסרה עדויות לא מהימנות, בקשתה נדחתה.