124. ניתן לציין כי במסמך ששלח לאחר מכן לבעלי המניות של TDT (ביום 21.1.2014), כתב אייזיק כי הוא מנסה מזה מספר חודשים לשכנע את MCE לאפשר את מכירת ה- ToolBox ללקוחות קיימים וחדשים וכי התגבשו הסכמות אשר מותנות בתנאים מסוימים ובפרט כי יהיו ל-TDT משאבים מתאימים, לרבות כוח אדם בעל ערך גבוה (מ/60). ניסוח זה אינו מלמד בהכרח על קיום הבנות שהגיעו לדרגה של מחוייבוּת אכיפה (גם אם יוזרמו כספים).
125. בנוסף ומכל מקום, הדוא"ל מיום 20.1.2014 של אייזיק ל-MCE, מתייחס בעיקרם של דברים לשיעורי עמלות. בהעדר הסכמות (ולו נטענות) בסוגיות אחרות, יש לומר כי אפילו לשיטת TDT, תנאים אחרים בין הצדדים הם כקבוע בהסכם ההפצה; מה גם שעמדתה הכללית של TDT היא ממילא, כי הסכם ההפצה כלל את ה-ToolBox מלכתחילה. תנאי הסכם ההפצה מאפשרים ל-MCE להביא את ההסכם לידי סיום במקרה של הפרה יסודית מצדה של TDT. האמור נכון גם אם סברה TDT ש-MCE הפרה הסכמות בין הצדדים בדרך בה התנהלה במחצית השנייה של 2014 לגבי ה-ToolBox. TDT לא ביטלה את ההסכם. טענותיה, גם אם היה להן בסיס, לא איינו את ההפרה. ר' הדיון העוסק בטענה לזכות עיכבון.
126. בנוסף יצוין, כי במועד סיום ההסכם לא היו חוזים חתומים עם לקוחות לגבי ToolBox. הזכויות הכספיות במקרה של סיום הסכם לאחר הפרה יסודית נסמכות על הסכמים חתומים עם לקוחות, כמפורט לעיל.
127. גם הערות ומסקנות אלה אינן מביאות לסיום הדיון.
MCE אמנם לא שלחה אישור ל-TDT לגבי התנאים הנזכרים בדוא"ל של 20.1.2014, לא נחתם מסמך אחר כמתחייב מהסכם ההפצה וממילא לא נחתמו הסכמי ToolBox עם לקוחות; עם זאת, ראוי להידרש להיבטים ורבדים נוספים בהתנהלות בין הצדדים בשנת 2014 וראשית שנת 2015. יאמר כבר כאן - הדעת אינה נוחה מחלקים בהתנהלותה של MCE, גם אם הדברים אינם מגיעים כדי הפרת הסכם.
להלן תובא תמצית השתלשלות עניינים עד למועד בו הוחלף בין הצדדים מכתב ראשון של עורכי דין (28.1.2015).
התנהלות לגבי ה-ToolBox
128. MCE לא אישרה את מכתבו של אייזיק מיום 20.1.2014, אך גם לא דחתה את האמור בו, לפחות לא בכתב. לא אותר מסמך מזמן אמת בו מביעה MCE הסתייגויות. יתכן ש- MCE הייתה מודעת לכך שאין היא מחויבת כל זמן שאין מסמך שינויים חתום ע"י הצדדים. אולם, העדר מענה ברור יכול להוביל את הצד האחר להערכות משלו לגבי סטטוס המצב ההסכמי בין הצדדים . בפרט כך אם ההתנהגות הסמוכה לכך אינה מעמידה דברים על דיוקם.