יובל ולירן
203. אין מחלוקת כי יובל ולירן פעלו מטעמה של MCE למול TDT ברמות הניהוליות.
TDT טוענת כי הללו הציגו בפניה מצגי שווא העולים כדי תרמית, ניהלו עימה משא ומתן בחוסר תום לב, קיימו את ההסכם שבין החברות בחוסר תום לב, וכי בשל כך יש לחייבם כלפיה באופן אישי.
204. בעלי תפקיד בחברה יכולים להיות מחוייבים באחריות אישית מכח דיני הנזיקין או דיני החוזים, במקרים חריגים המתאימים לכך (ע"א 313/08 נשאשיבי נ' רינראוי, פ"ד סד(1) 398 (1.8.2010) ופסיקה המאוזכרת שם). בהיבט הנזיקי, יש להוכיח תחילה קיום רכיבי העוולה הקונקרטית (כאשר מודגש כי בהקשר עוולת הרשלנות, יש להראות כי התקיימה למול נושא המשרה מערכת יחסים החורגת מגדר פעילותו הרגילה בחברה). המקרים בהם תוטל אחריות חוזית על נושאי משרה בחברה, כנראה חריגים אף יותר מהמקרים בהם תוטל עליהם חבות אישית מכוח דיני הנזיקין (ע"א 313/08 הנ"ל, סע' 43). אין זהות בין סטנדרט ההתנהגות שחריגה ממנו יוביל להטלת חיוב על חברה לפי דיני החוזים, לבין סטנדרט המצופה מנושא משרה לצורך הטלת חבות אישית מכוח דינים אלה. בבחינת תום הלב של נושא המשרה לצורך הטלת חבות אישית, לא די להוכיח כי הופרה חובת תום הלב על פי מבחן אובייקטיבי, אלא יש להראות שעל האורגן או נושא המשרה רובץ אשם אישי, סובייקטיבי (ע"א 10362/03 א. ברזני שירותים ועסקאות בע"מ נ' חברת אחים בן רחמים (צפון) בע"מ (20.10.2009), סע' 17). לא בכל מקרה שבו יימצא תאגיד אחראי לניהול משא ומתן שלא בתום-לב, תתחייב מכך המסקנה כי יש להטיל חבות אישית גם על מנהלו (ע"א 10385/02 מכנס נ' ריג'נט השקעות בע"מ, פ"ד נח(2) 53 (17.12.2003)).
205. במקרה הקונקרטי, הפעולות המיוחסות ליובל ולירן (ובהן עצם החתימה על מכתב סיום ההתקשרות), הן למעשה הפעולות המיוחסות ל-MCE עצמה, תוך שילוב טיעון כי הפעולות בוצעו על ידם באופן אישי וכן כי הייתה מערכת יחסים אישית, כך שבין יובל לאייזיק התקיימו שיחות כמעט על בסיס יומי (סע' 490 לתצהיר אייזיק). לגבי השיחות נטען כי יובל שיתף את אייזיק בכל הנעשה ב-MCE ואייזיק שיתף את יובל בכל שנעשה ב-TDT וב-Elevis (סע' 491 לתצהיר). אין ולו טענה לגבי כל עניין החורג מסוגיות בגדרם של יחסים עסקיים . גם כאשר מתייחס אייזיק לפעולה של מתן הלוואה כדוגמא לקירבה (סע' 494-493 לתצהירו), הוא מציין כי מדובר בהחלטה עסקית של יובל וכי יובל ראה לנגד עיניו את הפוטנציאל האדיר של מכירת מוצרי MCE. למעשה, אייזיק מציין כי מתן ההלוואה מלמד על אמונתו של יובל בשיתוף הפעולה העסקי בין החברות (רישא סע' 493 לתצהיר), טיעון שיכול לפעול גם לחיזוק קיומו של תום לב. גם כאשר מעלה אייזיק את מילות הסיכום בתצהירו ומבאר על שום מה התנהלותה של MCE מקוממת ומכעיסה אותו, הוא מציין בין השאר כי לאורך כל הדרך ניתנו מצגים על ידי יובל "כמנכ"ל MCE" (סע' 503 לתצהיר).