197. נותרים אנו עם טענות בתצהירו של אייזיק, עניין מוקשה באופן מובנה בהיותו בעל עניין בהליך. עיון מעלה כי ממילא גם בתצהיר זה אין תימוכין של ממש לנטען.
198. בתצהירו מתייחס אייזיק להתנגדותו מלכתחילה להצטרפות רייפמן, עניין שאינו רלוונטי כאמור. אשר לפעילות בתקופה שבבסיס המחלוקת ולניסיון לקשר בין פועלו של רייפמן לבין שינוי ביחסים בין החברות, אין בתצהיר אלא השערות והערכות.
199. למעשה, אייזיק טוען כי חל שינוי ביחסים בין החברות בתקופה שהיא – כרונולוגית - לאחר הצטרפותו של רייפמן, ומוצהר – "אינני רואה סיבה אחרת למפנה ביחסים למעט הצטרפותו של רייפמן" וביטויים דומים (סע' 247 לתצהיר אייזיק).
עמדה כי "המסקנה המתבקשת" היא שידו של רייפמן הייתה בעניין, טענה כי "סביר להניח" שרייפמן הוא אשר הוביל את המהלך והאמירה: "אחרת, קשה לי למצוא הסבר הגיוני ומסחרי לשינוי בהתנהלותה של MCE" (סע' 247 הנ"ל), כל אלה אינן ראיות מספקות לחיוב בכלל ולחיוב אישי של בעל משרה בחובות נטענים של חברה בפרט.
200. אייזיק מזכיר גם מפגש אשר התקיים שלא בנוכחותו, לאחר שהצדדים החלו להחליף מכתבי עורכי דין. במפגש זה, כך נטען, מסר רייפמן לשניים מבעלי המניות של TDT (אותם הכיר קודם לכן) מסמכים הנוגעים ל-TDT. אייזיק מבקש למעשה ללמוד באופן נסיבתי מעצם העברת מסמכים בפגישה בה לא נכח, על מעורבות של רייפמן בסכסוך. אין בכך ממש. יתר על כן, שריאל - אשר השתתף בפגישה - מזכיר את קיומה בתצהירו אך נמנע מלהעלות טענות מסוג אלה המועלות על ידי אייזיק (ר' סע' 22 לתצהירו).
201. בהעדר סימוכין ממשיים חיצוניים אין להסתמך על טענות תצהירו של בעל עניין (שלא נחקר), ודאי טענות כוללניות ונסיבתיות משוערות, לשם הטלת חיוב אישי על מנהל שיווק שאף אינו בעל מניות. ככל שיש ממש בטענות TDT לגבי רייפמן ומעורבותו, אלה לא בוססו בראיות. לנוכח החומר הדל במסמכים שהוגשו, אף אין להעמיד לחובת MCE ורייפמן את אי הגשת תצהירו של זה בהליך. הנסיבות אינן מצדיקות את הפעלת החזקה הראייתית לגבי הימנעות מהגשת ראייה שהיה מקום לצפות כי תוגש.
202. סוגיית קיומה של עילה כלפי רייפמן באופן אישי, עלתה לאורך ההליך. MCE עתרה לסילוק התביעה על הסף. בדיון ובעקבות המלצת בית המשפט, נמחקה הבקשה לסילוק על הסף למעט בעניין רייפמן. בית המשפט העלה את האפשרות שהתביעה כנגד רייפמן תמחק ולו מטעמים מעשיים או משיקולים אחרים שלא יחשבו לחובתה של TDT (פרוטוקול מיום 7.12.2016, החלטה מיום 14.12.2016). TDT עמדה על הישארותו של רייפמן כבעל דין בהליך. בהחלטה מיום 20.12.2016 בבקשה לסילוק על הסף נקבע, כי על הסוגיות להתברר בשלב הראיות, כי התשתית אינה מספקת לביצוע מהלך חריג של סילוק על הסף, וכי אם עמדת MCE/רייפמן תתקבל בסופו של יום, יבוא הדבר לידי ביטוי בתוצאה וניתן יהא להביא את הוצאותיה של הבקשה לסילוק על הסף בחשבון בפסיקת הוצאות ההליך. לפי החומר שהוגש, עמידתה של TDT על ההליך מול רייפמן לא הייתה מוצדקת.