היסוד השני עניינו בשאלה האם קיים אינטרס חברתי ציבורי המצדיק פרסום פוגעני. כלומר האם יש בפרסום כדי לתרום לשיח דמוקרטי, לשיפור אורחות חיים וכיוצא בזה. כאשר ההכרעה ביחס לקיומו של ענין ציבורי נבחנת על רקע נסיבות המקרה (ענין בן גביר שלעיל).
35. בענייננו, הנתבעים טוענים להגנת אמת בפרסום כאשר טוענים כי שני התנאים שלעיל מתקיימים.
36. ראשית נטען כי ביחס לביטויים "שקרן" ו"מושחת", הרי שעלה בידיהם להוכיח כי התובע קיבל מימון מחברות התרופות ובאופן נסיבתי טענו כי הציגו את המצב הקיים בדבר העברת תרומות ע"י חברות התרופות על מנת לפגוע בסיגריה האלקטרונית.
37. הנתבעים טוענים כי התובע הקים עמותה בשם "S.M.S הפסק" שהינה עמותה הפועלת לעידוד הפסקת עישון בקרב מעשנים בין היתר באמצעות תרופות גמילה. עמותה זו מהווה תחרות עסקית עם חברות הסיגריות האלקטרוניות. לטענתם, המימון לעמותה נעשה ע"י חברות תרופות המייצרות תרופות גמילה ולכן התובע ממליץ על שימוש בתרופות למניעת עישון כדוגמת תרופת "צימפינקס".
38. לטענת הנתבעים, לחברות התרופות יש תחרות עם חברות הסיגריות האלקטרוניות משום שקיימת תחרות עסקית על קהילת המעשנים בין השימוש בסיגריה אלקטרונית שמהווה אלטרנטיבה בריאה יותר מאשר עישון ומסייעת לגמילה מעישון , לבין האלטרניטיבה של שימוש בתרופות גמילה לגמילה מעישון.
39. לטענת הנתבעים, קשר זה בין חברות התרופות לבין התובע, ביחס לסוגיית הסיגריה האלקטרונית, מעלה ספק בהקשר לאמינות דבריו כנגד חברות הסיגריות האלקטרוניות. לפיכך ייחוס שקרים ומעשי שחיתות לתובע אינם חסרי בסיס ועולים לכדי הגנת אמת בפרסום. כך לטענתם, עמדת התובע לפיה סיגריה אלקטרונית מזיקה לבריאות הינה עמדה שקרית זאת משום שלעמדתם המדעית, סיגריה אלקטרונית אינה מזיקה לבריאות.
40. לטענת הנתבעים, לא ניתן להוכיח קבלת כספים אך ניתן להסיק זאת מהנסיבות העולות מתיק זה. כן לטענת הנתבעים, מדובר בעניין ציבורי מעצם העמדות של התובע בסוגיה בריאותית שהוכרה כי מהווה ענין ציבורי.
41. התובע לעומת זאת טוען כי טענות הנתבעים שקריות. לטענתו הוא עובד בהתנדבות כמזכיר איגוד רופאי הבריאות הציבור בישראל ואינו מקבל כלל רווח אישי מהבעת העמדה לגבי סיגריות אלקטרוניות. לטענתו, בניגוד לאמור הוא אינו מקבל מימון וחסויות רבות מחברות תרופות שונות והאינטרס היחיד המעניין אותו בתחום זה הינו מניעת העישון.
42. כאמור בבחינת טענת אמת בפרסום יש לבחון האם קיימת הלימה בין הביטויים אשר כונה התובע לבין המציאות כפי שעולה מהראיות שהוצגו. בנסיבות אלו על הנתבעים להוכיח כי דבק בתובע מעשי שוחד ושחיתות וכי הוא אינו דובר אמת.