הנתבעות הדגישו כי במהלך החודשים ינואר 2014 עד אוקטובר 2014, לא עשו התובעים וליאון (שייצג אותם באותה תקופה) מאמצים ממשיים לפדות את הקרן ולמכור את האג"ח. עוד נטען כי סנדרין לא יכלה לצפות את התאבדותו של מר טיירי ליין, וכי לה עצמה נגרם כתוצאה מהאירועים נזק בסכום של למעלה מ-4 מיליון ₪ שכן שכרה לא שולם לה במשך למעלה משנה.
17. הנתבעות טענו כי הן לא הפרו את הסכם ניהול התיקים. התובעים לא התריעו על הפרה ואף לא שלחו הודעת ביטול. את טענותיהם העלו התובעים רק בתחילת שנת 2015, כשנתיים לאחר העברת חשבונם מהבנק הבינלאומי בלא שנתנו ייפוי-כוח לנתבעות. אילו היו התובעים מוכיחים ביטול של ההסכם, היה מקום להביא בחשבון את ההטבות שהתובעים זכו להן וכן את השכר הראוי שהנתבעות זכאיות לו.
18. עוד טענו הנתבעות כי התובעים הסתירו מבית-המשפט את העובדה שבין החודשים ינואר ויוני 2014 היו ניירות-הערך שלהם בחשבון מעבר בבנק הפועלים, וכי הם לא היו יכולים לבצע בהם כל פעולה בתקופה זו עקב סירוב התובע 1 לחתום כלפי הבנק על טופס ויתור סודיות. לגישת הנתבעות, כתוצאה מכך נמנעה מהתובעים האפשרות למכור את ניירות-הערך בתקופה האמורה. אילו היו עושים כן – הם היו מקבלים את כל כספם והנזק היה נמנע.
משכך טענו הנתבעות כי נותק הקשר הסיבתי בין התנהגותן לבין הנזק הנטען, ועל-כל-פנים יש לייחס לתובעים אשם תורם בשיעור של 100% לנזק. האשם התורם נובע גם מהעובדה שהתובעים הם אנשי-עסקים בעלי ניסיון בהשקעות, שהעדיפו לא לתבוע וליהנות מהתשואה הגבוהה של הקרן גם לאחר שהם ידעו מחודש אוקטובר 2012 ואילך על ההשקעה בה. כן יש לייחס אשם תורם לתובעים מאחר שהם בחרו שלא לתבוע את מי שפרסמו נתונים אודות הקרן, ובכלל זה את מנהל הקרן שעל בסיס מצגיו בוצעו ההשקעות.
עוד נטען כי אילו היו התובעים מקבלים את ניירות-הערך לחשבונם, הם היו יכולים לבקש פדיון מוקדם של יחידות הקרן וכן היו יכולים למכור את האג"ח ולהשיב לידיהם את מלוא סכום השקעתם. נטען כי סנדרין צירפה לתצהירה אסמכתאות ביחס לפדיון מוקדם של יחידות הקרן או מכירה של האג"ח במחיר מלא. סנדרין העידה כי כדי לבצע פדיון מוקדם יש להודיע למנהל הקרן, ולאחר 90 יום מחויבת הקרן לבצע את הפדיון המוקדם. ליאון אישר כי לא נשלח בחציון הראשון של 2014 מכתב דרישה לפדיון מוקדם.
19. הנתבעות טענו כי ליאון החל לטפל בענייני התובעים כבר בתחילת 2014. המסמך הראשון המעיד על הטיפול שלו הוא מיום 30.4.2014 בקשר עם נייר-ערך בשם אלקטל. לטענת הנתבעות יש לזקוף לחובת התובעים את העובדה שהם הסתירו ראיות ביחס לתקופות מוקדמות יותר, ולכן יש לקבוע כי ראיות אלה היו פועלות נגדם. נטען גם כי הוסתרה התכתבות בין התובעים וליאון לבין בנק HSBC בקשר למכירת האג"ח, ולפיכך יש לקבוע כי התובעים קיבלו הצעה למכור את האג"ח במחיר שוק.