ראשית, חרף היות השניים שושביני העסקה, הם מאחרים להגיע למלון בשעה היעודה. ודוק, כיוון שאין מחלוקת בין הנאשם מס' 1 ובין עו"ד א' ויינרוט כי כל חברי הפמליה היו אמורים להתכנס במלון בשעה 17:00, אין נפקא מינה אם הפגישה בבית הפטריארך נקבעה לשעה 17:30 כפי גרסתו של עו"ד א' ויינרוט (עמ' 445 ש' 4-5) או לשעה 18:00 כפי גרסת הנאשמים (עמ' 1429 ש' 14; עמ' 445 ש' 7). אכן, לא מן הנמנע כי איחורו של הנאשם מס' 1 - אשר אליבא דגרסתו של עו"ד א' ויינרוט הגיע למלון מאוחר יותר מהנאשם מס' 2, שבעצמו הגיע בסביבות השעה 17:20 לערך - קשור לשתי שיחות טלפון שאותן קיים עם זיסמן בשעה 17:00 ובשעה 17:30 (ת/141. שיחה אחת באורך של 8 דקות ושיחה שנייה באורך של 5.12 דקות). העובדה שמדובר בשיחות ארוכות במיוחד, אפילו ביחס לשיחה שבה הודיע זיסמן כי החתימה לא תתקיים באותו יום - שיחה שעל-פי העדויות התקיימה בסביבות השעה 20:00 - בהחלט מעוררת תהיות (השיחה הארוכה ביותר בפרק זמן זה התנהלה בשעה 20:33 ונמשכה למעלה מ-6 דקות). אלה
--- סוף עמוד 178 ---
בפרט הם פני הדברים, נוכח העובדה שהנאשם מס' 1 כלל לא העיד במשטרה על קיומן של שיחות אלו ועל אורכן. בהקשר לאמור ראו את כמות השיחות העצומה שהנאשם מס' 1 ניהל עם זיסמן באותה תקופה (כעולה מהמוצג ת/141). ביום 13.4.00 לבדו התקשר הנאשם מס' 1 אל זיסמן לא פחות מ-22 פעם במשך כל היום, משעות הבוקר עד הערב, והאחרון התקשר אליו פעמיים. יוזכר כי לאחר האירועים עזב זיסמן את הארץ לבלי שוב, כאשר הסימנים מראים כי חלק מהכסף הועבר אליו ואל מולדת רעייתו. הנאשם מס' 1 לא נתן הסבר מניח את הדעת, ובכלל, לצורך שהתעורר ביום 13.4.00להיקף שיחות כה אינטנסיבי עם זיסמן.
שנית, שני הנאשמים עזבו את המלון במקום להמתין שם בדריכות לטלפון המיוחל מזיסמן, שיבשר להם כי ניתן להגיע לבית הפטריארך לצורך החתימה. אכן, גם אם הנאשם מס' 1 הוא שהיה אמור לקבל את שיחת הטלפון באופן אישי והדבר לא חייב את נוכחותו במלון לצד יתר חברי הפמליה - ואפילו בהנחה שהפגישה עם בנו נועדה לקדם את העסקה בכול הנוגע לפריטת השיקים, כפי גרסתו - הדעת נותנת שנוכח חשיבות העסקה והדחיות הקודמות היה עליו להמתין במלון (ראו לעניין זה את הנאמר בעדותו של עו"ד א' ויינרוט: עמ' 496 ש' 5-11). למזער, היה עליו להבטיח כי הנאשם מס' 2 יישאר במקום. דא-עקא, גם האחרון עזב את המלון בנסיבות עלומות בעקבות שיחה טלפונית שקיבל. התנהלות זו מוזרה. כל שכן כאשר מרחק המלון הסמוך חייב הליכה של כמה מאות מטרים, שהרי הוא אינו מצוי בסמוך ממש. היעלמות זו מהממתינים במלון המלך דוד היא אפוא יותר ממוזרה ותמוהה.