ב. ביום 18.4.00 הועברו מהחשבון הראשון 6 מיליון דולר לחשבון שמספרו 130428 בארצי בנק, חשבון זה נפתח ביום 17.4.00 על שם זוסמן. מתוך הסכום האמור הועברו מאוחר יותר 2,550,000 דולר לרומניה ו-450,000 דולר לפיליפינים. היתרה בסך של כ-3.1 מיליון דולר (בשל הפרשי שער קטנים) נשארה בחשבון 130428 הנ"ל, והוקפאה מאוחר יותר לפי בקשת מדינת ישראל.
ג. ביום 19.4.00 הועברו מהחשבון הראשון 700,000 דולר לחשבון מס' 726134 בבנק UBS בשוויץ, בו הנאשם 1 מר רבינוביץ הנו מיופה כוח. ביום 4.5.00 הועברו מהחשבון הראשון 2 מיליון דולר נוספים לאותו חשבון ב- UBSבנק.
ד. בתאריך 5.6.00 נפתח חשבון מס' 796018.6 בבנק UBS - שגם בו הנאשם 1, מר רבינוביץ, הנו מיופה כוח - ובאותו יום הועברו לחשבון זה 3.5 מיליון דולר מחשבון 726134 הנ"ל.
ה. בחשבון מס' 796018.6 שכאמור הנאשם 1 הנו מיופה הכוח בו, הוקפא סך של 2.7 מיליון דולר, לפי בקשת מדינת ישראל.
מהמכלול האמור ניתן ללמוד לא רק על זיקה ישירה שבין הנאשם מס' 1 ובין כספי התמורה, אלא גם על שיתוף הפעולה ההדוק שהיה לו עם זיסמן. שניהם גם השתמשו באותה פלטפורמה להעברת הכספים לחשבונות בנק בחו"ל. כמדומה שאת מעורבותו של זיסמן ניתן ליחס די בנקל למעשה ההונאה, שהרי חרף קרבתו לפטריארך הוא אינו נמנה על חבר מאמיני הפטריארכיה או על הסינוד של גוף זה. נושא זה מתקשר, כמובן, לעשרות שיחות הטלפון שהוחלפו בין זיסמן לנאשם מס' 1 בסמוך למועד החתימה הנטענת, מבלי שמצד הנאשם מס' 1 ניתן לכך הסבר מניח את הדעת (ת/141).
--- סוף עמוד 228 ---
300. ואכן, גם עו"ד י' ויינרוט לא ידע על קיומו של זיסמן בעסקה. הוא גם לא ידע לומר מה עשו הנאשמים וזיסמן עם הסכום של שישה עשר מיליון הדולר. מבחינתו, הוא סבר שהכסף שולם לכנסייה (עמ' 365 ש' 10-11). שכר הטרחה שעליו סוכם לטובת משרדו עמד על קצת יותר משני מיליון דולר, לאחר שמשרדו קיבל על עצמו לספוג חלק מתשלום המע"מ (עמ' 367 ש' 13-19). מקצת הסכום נועד עבור עסקת ירושלים, והיתר מהווה, לטענתו, תשלום עבור שירותים משפטיים שוטפים (עמ' 370 ש' 2-3). מחלוקות נוספות שהועלו על-ידי הנאשמים בנושא מגעיהם עם משרד עו"ד ויינרוט וגביית שכר הטרחה אינם מעניינו של אישום זה. בהקשר לכך, די אם נציין כי גרסת עו"ד י' ויינרוט בדבר אמונתו באמיתות העסקה מקובלת עלינו. על כך הוא העיד: "לו היה לי ספק קל שיש סצנריו כזה לא הייתי מתקרב לדבר הזה" (עמ' 378 ש' 5). ואכן, ממצאי המז"פ הדהימו אותו: "אלמלא התוצאה של מז"פ הייתי אומר שכל מי שאמר שהיה שם זיוף, הוא הוזה הזיה כי זו התרמית הכי מתוחכמת ממה שאני יודע על תרמיות - אם הייתה. לכן בתיק האזרחי הייתי כה משוכנע שהצעתי להעביר את הבדיקה למז"פ. לא היה לי ספק מה תהיה תוצאת הבדיקה" (עמ' 422 ש' 17-20). כמדומה שלו היה עו"ד ויינרוט יודע מראש על מסלול מעבר הכספים ועל הגעתם לחשבונות הקשורים לזיסמן ולנאשם מס' 1, היה נוקט משנה זהירות. יצוין כי כבר מלכתחילה הוא סרב לדרישה שהתמורה תשולם במזומן ועמד על משיכת שיקים מוסבים על החלק.