ז. על היסוד הנפשי של נאשם 2 ועל מעורבותו בקנוניה מבקשת המאשימה ללמוד גם מאופן התנהלותו באישום מס' 14. כזכור, במסגרת אישום 14 נדרש לכאורה נאשם 2 לטפל בהעברת הזכויות בארבע חלקות (חלקות 12, 13, 24 ו- 48 בגוש 16582), שהיו רשומות על שם המנוח עלי אחמד עמראן חרבג'י ולהעבירן על שמו של דיאב אחמד פלאח, אביו של נאשם 3, וזאת על סמך ייפוי כוח עליו חתם לכאורה המנוח עלי חרבג'י ביום 3/10/1945 (ת/26). כן נדרש לכאורה נאשם 2 לטפל בהעברת הזכויות בהתאם להסכם מכר מיום 10/1/2012, שלפיו מכר לכאורה דיאב פלאח 3 חלקות מהחלקות הנ"ל (12, 13 ו- 48) לנאשם 6. לטענת המאשימה, בחקירותיו במשטרה סיפר נאשם 2 שהיה ויכוח בין נאשם 3 לנאשם 6 על סכום הכסף שאמור היה לקבל נאשם 6, בגין העסקה ובסופו של דבר, הגיעו השניים לפשרה ששלוש חלקות יישארו בידי נאשם 6 וחלקה אחת (חלקה 24) הצמודה לביתו של נאשם 3, תישאר אצלו. על פי הנטען, היה
--- סוף עמוד 218 ---
ברור לנאשם 2 שאילו היה מדובר בעסקת אמת, נאשם 3 לא היה צריך לשלם לנאשם 6 דבר, אלא ההפך. יתרה מכך, אילו סברו הצדדים שייפוי הכוח ת/26 הוא מסמך אותנטי, נאשם 3 לא היה מוותר לנאשם 6 על 3 חלקות שלכאורה אביו רכש בשנת 1945. גם בעניין זה ביקשה המאשימה לדחות את עדותו ואת הסבריו של נאשם 2, שנתן בעניין זה גרסאות סותרות, עובדה המלמדת על חוסר אמינותו.
ח. המבקשת הפנתה גם להתנהלותו של נאשם 2 באישום 1, וביקשה ללמוד ממנה על מעורבותו בקנוניה ובמעשה הזיוף. כך, נאשם 2 סיפר בהודעתו במשטרה שהלקוח שלו באישום מס' 1 היה וליד הייב, בעוד שלפי עדויות כל המעורבים בפרשה (וליד, פארוק רחאל ועבדאלטיף מורד), וליד הייב היה רק חותמת גומי ששמו הופיע במסמכים, אך מי שעמד מאחורי העסקה היה נאשם 4, אשר נכח בפגישות אצל נאשם 2 בנוגע לעסקאות שעמדו במוקד אישום זה. המאשימה ביקשה לקבוע, כי נאשם 2 ידע שוליד היה "רק על הנייר", וזאת על סמך הראיות והעובדות שלהלן: ראשית, כאשר ביקש וליד לקבל את התיק כדי שיוכל לפנות לעורך דין אחר, נאשם 2 סירב בטענה שהתיק אינו שלו. שנית, נאשם 2 לא מילא אחר הוראותיו של וליד הייב, אשר הודיע לו, כי יורשי המנוחה תוריא פנו אליו וטענו שהקרקע שלהם ולכן הוא מבקש ממנו לבטל את התביעה. הוא לא עשה כן, גם כאשר עבדאלטיף מורד, רוכש הקרקע, הביע נכונות לוותר עליה לאחר שגילה את מעשה הזיוף. שלישית, על אף שוליד הייב פיטר אותו ביום 1/2/2013, המשיך נאשם 2 להציג בפני בית המשפט מצג שווא שהוא מייצג אותו, המשיך להופיע בשמו בדיונים בבית המשפט, והמשיך להגיש בשמו בקשות ותצהיר שבהם המשיך לכאורה וליד לטעון לזכויות בקרקע, תצהיר שוליד הכחיש את חתימתו עליו. רביעית, גם פארוק רחאל וגם וליד הייב העידו, כי לא הם נתנו לנאשם 2 את ייפויי הכוח המזויפים, וזאת בניגוד לעדותו של נאשם 2 שלפיה, הוא קיבל את המסמכים מוליד.