--- סוף עמוד 245 ---
הזכויות בהם במתנה וללא תמורה ביום 11.5.1996 לאחיו אחמד אבראהים אבו דייה, אשר מכר את הזכויות בהם לתובע ברכאת דקדוקי, בשתי עסקאות מתאריכים 16.12.2008 ו- 6.8.2009. במסגרת תביעה זו, הוגשה מטעם רשם המקרקעין חוות דעת של מז"פ שבה נקבע, כי ההסכם שלפיו מכרה לכאורה המנוחה קלאופטרה את הזכויות שלה במקרקעין למוסטפא אבו דייה הוא מסמך מזויף. בעקבות כך, נדחתה התביעה שהגיש נאשם מס' 2 בשם ברכאת דקדוקי.
עוד בטרם נדחתה התביעה הנ"ל, הגיש נאשם מס' 2 בשם אותו ברכאת דקדוקי תביעה נגד עיזבון המנוחה קלאופטרה בגין אותם מקרקעין, הפעם לבית המשפט המחוזי בחיפה בת.א. 48569-12-12 (ת/588). בכתב תביעה זה, המנוסח כמעט באופן זהה לנוסח כתב התביעה ת/584, טען הפעם נאשם מס' 2, כי ביום 3.10.1946 מכרה המנוחה קלאופטרה את מלוא הזכויות שלה במקרקעין למנוח עזיז חנא אסעד עבווי ז"ל וביום 24.12.2005 מכר המנוח עזיז את הזכויות שלו במקרקעין לתובע ברכאת דקדוקי. גם ייפוי הכוח שעמד בבסיס תביעה זו הוכח כמזויף בחוות דעת של מז"פ.
544. עיון בשני כתבי התביעה שהגיש נאשם מס' 2 נגד עיזבון המנוחה קלאופטרה, בכתב התביעה שהגיש נגד יורשי המנוחה תוריא באישום מס 1 ובשתי התביעות שהגיש בשם אמיר הייב באישום מס' 19, מלמד על דפוס פעולה שיטתי ודומה, אשר נועד לאפשר לנאשם מס' 2 להשיג פסקי דין בהעדר, על סמך ייפויי כוח מזויפים, מבלי שייערך דיון בגוף הטענות ומבלי לאפשר ליורשי ה"מוכרים" להתנגד לתביעות. בכל כתבי התביעה הללו טען נאשם מס' 2, כי על אף מאמצים שנעשו על ידי התובעים באותן תביעות, לא אותרו יורשי המנוחים שמכרו לכאורה את הקרקעות בעסקאות הראשונות, הצהרות שהוכח כי הן שקריות בכל הנוגע לתביעה נגד יורשי המנוחה תוריא ובכל הקשור לתביעות שהוגשו בשמו של אמיר הייב. בכול התיקים, התביעות הוגשו נגד עיזבונות הבעלים הרשום של המקרקעין, על אף החלטת השופט צרפתי עליה עמדתי קודם מיום 14.7.2011, אשר קבעה כי לא ניתן להגיש תביעה נגד עיזבון וכי הגשת תביעה נגד האפוטרופוס הכללי אין בה כדי לייתר את הצורך בהגשת תביעה נגד יורשי הבעלים הרשום של הקרקע.
חמור מכך, על אף שבתביעת דקדוקי הראשונה לבית המשפט המחוזי בנצרת טען נאשם מס' 2, כי ביום 8.1.1946 מכרה המנוחה את מלוא הזכויות שלה במקרקעין למוסטפא אחמד אבו דייה על פי ייפוי כוח נוטריוני מאותו תאריך, הדבר לא מנע מנאשם מס' 2 לטעון בתביעה נוספת שהגיש בשם אותו דקדוקי, הפעם לבית המשפט המחוזי בחיפה, כי המנוחה קלאופטרה מכרה את מלוא הזכויות שלה בקרקע ביום 3.10.1946 למר עזיז חנא אסעד עבווי. זאת ועוד, על אף שבכתב התביעה שהוגש בשם דקדוקי לבית המשפט המחוזי בנצרת נטען, כי התובע רכש את הזכויות של קלאופטרה מחוסיין אבו דייה בשתי עסקאות