על אף מצבו הקוגניטיבי של דיאב פלאח, שהיה ידוע לו כפי שהובא לעיל, הדבר לא מנע מנאשם מס' 2 להסתמך על תצהיר זיהוי שקרי עליו חתם לכאורה דיאב פלאח ביום 15.10.2012 בפני נאשם מס' 8 (נ/49), ושלפיו הצהיר לכאורה דיאב פלאח שהוא מכיר את אניס ראג'י סלימאן, כי אניס ראג'י סלימאן היה הבעלים של הקרקע באישום מס' 2, כי ידוע לו שאניס ראג'י סלימאן מכר את הקרקע לסעיד בשארה, וכי סעיד בשארה סיפר לו לפי 15 שנים שהוא מכר את הקרקע למוסטפא חוג'יראת. תצהיר זה, שהוכח כי הוא שקרי כפי שהובא לעיל במסגרת הדיון באישום מס' 2, צורף על ידי נאשם מס' 2 לבקשה שהגיש לרשם המקרקעין לרישום הקרקע על שמו של מוסטפא חוג'יראת (ת/136), על אף שהיה ידוע לו, כי דיאב פלאח הוא איש קשיש מאוד ודמנטי, וכי מצבו הקוגניטיבי אינו מאפשר לו לנהל דו שיח, או לחתום על מסמכים. לא זו בלבד, לנאשם מס' 2 נמסר תצהיר נוסף החתום לכאורה בידי דיאב פלאח (ת/569) מאותו תאריך (15.10.2012) ומאומת לכאורה בידי אותו עורך דין (נאשם מס' 8), ועל אף שהחתימות של דיאב פלאח על שני התצהירים (נ/49 ו-ת/569) שונות לחלוטין האחת מהשנייה למרות שנערכו לכאורה באותו יום ואומתו בידי אותו גורם, הדבר לכאורה לא עורר אצל נאשם מס' 2 חשדות או תהיות כלשהן. שוב, כל בר דעת שהיה מקבל את שני "התצהירים" היה שואל את עצמו מדוע דיאב פלאח חתם על שני תצהירים בחתימות שונות על אף שנערכו באותו יום ובפני אותו גורם, וכיצד ייתכן שדיאב פלאח הצהיר על "העובדות" הכלולות בתצהירים על אף מצבו המנטלי כפי שהיה ידוע לנאשם מס' 2.
548. משהוטחו בו העובדות הנ"ל במהלך חקירתו הנגדית בפניי ונשאל מדוע הסתמך על תצהירים שלכאורה נחתמו בידי דיאב פלאח למרות שידע כי הוא דמנטי, טען נאשם מס' 2, כי "אני ראיתי את דיאב מספר פעמים באחת הפעמים היה נראה שהוא דמנטי, לא שאני רופא אבל בפעמים האחרות הוא היה נראה חיוני להפליא למרות שהיה מבוגר מאוד" (עמ' 2625 לפרוטוקול, ש' 16-179). הסבר זה אני דוחה בהיותו הסבר שקרי. ראשית, עדותו של נאשם מס' 2 אינה מתיישבת עם דבריו בשתי ההודעות שהובאו לעיל. יתרה מכך, במסגרת חקירתו מיום 9.6.2015 (מוצג ת/59) נשאל נאשם מס' 2 מדוע הוא בעצמו לא החתים את דיאב פלאח על התצהירים ותשובתו הייתה:
--- סוף עמוד 249 ---
"מדובר בתצהירים שהוגשו בתיק של מוסטפא חוג'יראת. דיאב הוא אבא של עאדל, הוא זקן מאוד, עאדל שלח לי את המסמכים כי אני ייצגתי את חוג'יראת ולא הסכמתי להחתים את דיאב כי הוא לא מדבר עברית והוא לא זוכר איך קוראים לעצמו, הוא שקוע בדמנציה קשה וחוגיראת הלך לערטול ודאג שיחתים אותו.." (ש' 227-229).