--- סוף עמוד 29 ---
היה צד לעריכתם. כאשר עד מוסר גרסה המנוגדת לאינטרסים שלו ובה הוא מפליל את עצמו, יש בכך כדי ללמד על אמינות ומהימנות הגרסה.
63. אינני מקבל את טענת הסניגור שגרסתו המאוחרת של פארוק רחאל בשתי הודעותיו האחרונות מקורן ברצון שלו להשתחרר ממעצר לאחר שהיה עצור במשך 10 ימים ובמשא ומתן שהתנהל בין העד לבין החוקר אופיר זילברשטיין. עיון בתמליל החקירה ת/549 מלמד, כי אכן פארוק רחאל ביקש לנהל משא ומתן עם החוקר כתנאי למתן עדות מפורטת מצדו, ואף ביקש לזמן את עורך דינו כדי לנהל משא ומתן ולחתום על הסכם. ברם, החוקר לא הסכים לנהל משא ומתן עם פארוק רחאל, סירב לשקול את ההצעה ולהעבירה לגורמים המוסמכים וכל אשר אמר לפארוק שאם יספר את כל האמת וימסור הודעה מפורטת ומלאה על הידוע לו, כתב האישום שיוגש נגדו יוגבל לחלקו בפרשה ולא מעבר לכך. כך, בעמ' 13 לתמליל החקירה מיום 6/5/15 (ת/549ב') מבקש פארוק רחאל מהחוקר להזמין את בא כוחו כדי להגיע לעסקה והחוקר משיב לו: "על מה אני אביא את העורך דין?" בהמשך פארוק שוב מבקש לחתום על עסקה והחוקר אומר לו: "... אני אומר לך עוד פעם, זה לא עובד ככה ... זה לא עובד תביא תחתמו ואז אני אגיד, לא זה לא עובד ככה" (עמ' 14, ש' 25-29). בתגובה לשאלת העד מה הוא יקבל אם יספר את האמת, השיב לו החוקר זילברשטיין: "אתה לא מקבל כתב אישום של דברים שלא קשורים אליך... שאין לך חלק, אתה אומר את האמת ואתה אומר את החלק שלך ואתה לא מקבל ... אתה יודע מה? ... שברגע שבן אדם בא ואומר את כל הדברים שקשורים אליו ושהוא יודע, דברים אחרים מתבטלים" (עמ' 15, ש' 21-39).
דינמיקה זו של חקירה היא דינמיקה רגילה, לגיטימית ואינני רואה בה כל פגם או פסול. החוקר מנסה לשכנע את העד לשתף פעולה בחקירה ולמסור את כל הידוע לו, ומסביר לו שאם הוא יספר את כל האמת ואת כל הידוע לו, ימי המעצר שלו יתקצרו שכן לא יהיה צורך יותר להחזיק אותו במעצר וכתב האישום שיוגש נגדו יוגבל לחלקו בפרשה. הסברים אלה של החוקר הם נכונים, מדויקים, מובנים מאליהם ואין בהם משום הבטחה או טובת הנאה שניתנה לעד תמורת מסירת גרסתו. יתרה מכך, לאורך כל החקירה לא ביקש החוקר מפארוק רחאל למסור גרסה כזו או אחרת, לא ביקש ממנו למסור גרסה שמפלילה את אחמד סעידה וכאשר דרש ממנו לספר את האמת, הוא לא ידע מה עתיד פארוק רחאל לספר ולא ידע שגרסתו עתידה להפליל את אחמד סעידה. מאחר שפארוק לא נדרש למסור גרסה שמפלילה את אחמד סעידה, לא ניתן לקבל את טענת הסניגור שפארוק רחאל סבר שאם יסבך דווקא את אחמד סעידה, הוא ישוחרר ממעצר. לטענה זו אין כל בסיס עובדתי והיא אינה עולה, לא במפורש ולא באופן מרומז, מתמליל החקירה (ת/549ב).