--- סוף עמוד 31 ---
66. ב"כ אחמד סעידה טען, כי אין היגיון בגרסתו של עבדאלטיף מורד שהוא הסכים לעשות עסקה עם אחמד סעאידה על אף שלא הכיר אותו מקודם. הוא טען עוד, כי בעדותו בבית המשפט סיפר עבדאלטיף מורד על עסקה נוספת שהציע לו אחמד סעידה ושלא יצאה אל הפועל, על אף שלגרסה זו אין כל זכר בהודעותיו במשטרה. לשיטתו, מדובר בגרסה כבושה שיצאה אל האור לאחר שהעד "גמר אומר בליבו להשחיר את פניו של הנאשם בבית המשפט". נטען עוד, כי לנאשם לא ניתנה הזדמנות סבירה להתגונן מפני אותם האשמות שהוטחו בו לראשונה בבית המשפט.
אין ממש בהשגותיו של הסניגור. ראשית, העד עבדאלטיף מורד העיד בפניי בחקירה ראשית ונגדית ועדותו הייתה אמינה, קוהרנטית ועקבית, ולא התגלו בה סתירות או תהיות כלשהן שיש בהן כדי לערער בצורה כזו או אחרת את אמינות עדותו. הוא עשה רושם חיובי על בית המשפט, וניכר היה כי הוא מספר בעדותו את אשר אירע ואת האמת בלבד. זאת ועוד, מדובר למעשה בעד אובייקטיבי שאינו חשוד ואינו נאשם ואין לו אינטרס להפליל דווקא את אחמד סעידה ולא אדם אחר. אין היגיון בטענה העולה מטיעון הסניגור שלפיה על אף שוליד הייב רימה לכאורה את עבדאלטיף מורד וקיבל ממנו כספים, החליט עבדאלטיף מורד ללא כל הסבר להפליל דווקא את אחמד סעידה שאינו מעורב על פי הנטען במעשה המרמה ולהרחיק את החשדות מוליד הייב על אף שהוא זה שרימה אותו. הסניגור לא הצביע על טעם כלשהו מדוע עבדאלטיף, שללא ספק היה קורבן למעשה מרמה, החליט להפליל דווקא את אחמד סעידה ולא את וליד הייב שלטענת הסניגור הוא זה שביצע את מעשה המרמה כלפיו.
לא מצאתי ממש גם בהשגה הנוספת שהעלה הסניגור בכל הנוגע לעסקה הנוספת שהציע אחמד סעידה לעבדאלטיף מורד. בעדותו בפני הסביר עבדאלטיף, כי את המסמך הנוגע לעסקה הנוספת שהציע לו אחמד סעידה (ת/532) הוא מסר למשטרת ישראל. ואכן, עיון בהודעה שמסר אחמד סעידה במשטרה ביום 3.5.2005 (ת/77) מלמד, כי המסמך היה בחזקת המשטרה, אחמד סעידה נחקר עליו והמסמך אף צורף כאחד המסמכים שהעד נחקר עליהם. עולה, אם כן, כי אין בסיס לטענת הסניגור שמדובר בעדות כבושה או שלא ניתנה לנאשם 4 הזדמנות להתגונן מפניה. מכל מקום, המאשימה אינה מיחסת לנאשם 4 עבירה כלשהי בנוגע למסמך ת/532, והגשת המסמך רלבנטית אך ורק לצורך בחינת אמינות גרסתו של אחמד סעידה כפי שיפורט בהמשך.
חוסר מהימנות הנאשם מס' 4
--- סוף עמוד 32 ---