--- סוף עמוד 35 ---
סעיף 418 כולל שלוש דרגות חומרה, כאשר הדרגה הקלה ביותר היא זיוף מסמך סתם; דרגת החומרה השנייה (הבינונית) היא זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר; ודרגת החומרה הגבוהה ביותר, היא זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, אז העונש מגיע עד 5 שנות מאסר. יש הגורסים כי החלופה השלישית מתקיימת גם מקום שהזיוף בוצע בנסיבות מחמירות וללא יסוד הכוונה לקבל באמצעותו דבר. בענייננו, אין ספק כי שני הרכיבים שעניינם זיוף מסמך וכוונה לקבל באמצעותו דבר מתקיימים, שכן זיוף ייפויי הכוח בידי נאשם מס' 4 בצוותא עם פארוק רחאל ווליד הייב נעשה, כפי שהובא לעיל, בכוונה לאפשר להם לגזול את קרקעות המנוחה תוריא בסיוני.
73. שאלה נוספת היא, האם הנסיבות שבהן ביצע נאשם 4 את העבירות הן נסיבות מחמירות כמשמעות מונח זה בסעיף 418 לחוק העונשין. אין בחוק העונשין הגדרה של המונח "נסיבות מחמירות" והפסיקה יצקה לו תוכן ממקרה למקרה ובהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. כך למשל נקבע, כי זיוף בהיקפים ובממדים גדולים שבוצע בתחכום רב יכול להוות נסיבות מחמירות כמשמעות הדבר בחוק. הוא הדין כאשר המעשה בוצע על פני תקופה לא קצרה ובמעשה הזיוף חברו מספר אנשים יחד (ראו: יעקב קדמי, על הדין בפלילים, חלק שני, מהדורת 2013, בעמ' 1095; ע"פ 524/82 בוריס ודרד נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2)553, עמ' 563; ע"פ 875/76 טוביה בור נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(2) 785, עמ' 798).
לענייננו, עבירת הזיוף בוצעה בנסיבות מחמירות. נאשם 4 חבר לוליד הייב ופארוק רחאל ושלושתם תכננו את מעשה הזיוף בכוונה לנשל את יורשי המנוחה תוריא מהקרקעות שלהם. הם ניצלו את העובדה שהמנוחה תוריא אינה בחיים והקרקע עדיין רשומה על שמה, זייפו שני ייפויי כוח, עשו שימוש בשמו של עו"ד אחמד מוגרבי, זייפו את החתימה ואת החותמת שלו, זייפו את הלוגו שלו, והטביעו אותם על ייפוי הכוח הנחזה להיות ערוך ומאומת על ידו. הזיוף בוצע בתחכום רב, תוך שימוש בטכנולוגיה של הדפסה צבעונית בשיטת הזרקת דיו, והמסמכים שהתקבלו "טופלו" כדי לתת להם מראה ישן המתאים לשנים שבהן הם לכאורה נערכו. נאשם 4 בצוותא עם וליד הייב ופארוק רחאל, שכרו את שירותיו של נאשם 2, אשר עשה שימוש במסמכים אלה עבורם ולמענם מול המוסדות השונים ואף הגיש לבית המשפט תביעה במטרה לקבל פסק דין המצהיר על זכויותיו של וליד בקרקע.
שימוש במסמך מזויף
74. עבירה זו קבועה בסעיף 420 לחוק העונשין אשר קובע: