--- סוף עמוד 51 ---
מרכיבים את הבולים או את הכתב הם צבעים טהורים ואחידים, "כלומר אם זה ירוק טהור ואם יש כחול זה כחול, ואם זה סגול במקרה הזה זה סגול טהור, לא ערבוביה של צבעים" (עמ' 1404 עד 1405). לעניין הבולים שהודבקו על ייפוי הכוח הוסיפה המומחית והסבירה, כי "הם אינם בולי הכנסה מקוריים, הם בעצם ניירות שנסרקו. כלומר נסרקו בולים מקוריים והודפסו במדפסת דיו ונגזרו. רואים היטב את השוליים האלו של הזיגזג" (עמ' 1404 לפרוטוקול, ש' 7-9). בהמשך הסבירה המומחית, כי גם האופן שבו נגזרו השוליים של בולי ההכנסה מלמד שמדובר בבולים מזויפים, שכן החיתוך של השוליים אינו אחיד, אלא מדובר בחיתוך ידני שבוצע באמצעות מספריים, ואין המדובר "בחיתוך מבית היוצר של מי שמכין בולי הכנסה" (עמ' 1406 לפרוטוקול, עמ' 8 עד 16). את ממצאיה ומסקנותיה בחוות דעתה ובעדותה תמכה המומחית בהגדלות שנעשו על ידה מייפויי הכוח וממסמכים נוספים שבאמצעותם הדגימה את אשר הסבירה בחוות דעתה ובעדותה בעל פה (ראו למשל את המוצגים ת/453 ו-ת/454). ההסברים שנתנה גב' ניסן לממצאים ולמסקנות בחוות דעתה, שלפיהם מדובר במסמך מזויף היו משכנעים ועדותה הייתה מהימנה ומקובלת עליי. כאמור, גם הנאשמים לא חלקו בסיכומיהם על הממצאים של המומחית ועל מסקנתה, כי ייפוי הכוח מזויף ואף לא הגישו חוות דעת נגדית.
110. המסמך השני שזויף הוא ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר שלכאורה נחתם ביום 15/3/1995 על ידי סעיד נעמה בשארה ואומת לכאורה בידי הנוטריון אחמד מוג'רבי (ת/353). בהתאם לייפוי כוח זה, מכר לכאורה סעיד בשארה את הזכויות שרכש בקרקע על פי ייפוי הכוח משנת 1948 (ת/6) למוסטפא חוג'יראת, וייפה את כוחו לחתום בשמו ובמקומו על כל מסמך הדרוש לשם ביצוע ייפוי הכוח ורישום הקרקע על שמו של מוסטפא חוג'יראת.
גם לגבי מסמך זה לא חלקו הנאשמים בסיכומיהם על עובדת היותו מסמך מזויף. עובדת הזיוף אף הוכחה מעל לכל ספק סביר בראיות פוזיטיביות, לרבות בעדותו של מוסטפא חוג'יראת, אשר העיד כי לא נערך בינו לבין סעיד בשארה כל הסכם או ייפוי כוח, וכי לא רכש ממנו קרקע כלשהי. עובדת הזיוף אף מוכחת מתוכן המסמך עצמו. בייפוי כוח זה (ת/365) מצהיר לכאורה סעיד בשארה כי הוא רכש את הקרקע (אותה הוא ביקש לכאורה למכור למוסטפא חוג'יראת) מאניס ראג'י בשנת 1948. ברם, ייפוי הכוח שעל פיו רכש לכאורה סעיד בשארה את הקרע מאניס ראג'י מזויף, ואין מחלוקת שסעיד בשארה לא רכש קרקע כלשהי מאניס ראג'י, וכי הוא (סעיד בשארה) אינו חלק ממעשה המרמה והזיוף. על כן, לא ייתכן שבשנת 1995 מכר סעיד בשארה למוסטפא חוג'יראת קרקע שהוא כלל לא ידע שהיא קיימת, כלל לא ידע שהוא רכש אותה וכלל לא ידע שנערך ייפוי כוח כלשהו שעל פיו הוענקה לו לכאורה הקרקע בשנת 1948.