--- סוף עמוד 56 ---
120. לאחר השיחה הטלפונית שהתנהלה בין העד לבין אותו אדם בשם יוסף שטען, כי הוא בעל הקרקע, ולאחר שקיבל את מסמכי התביעה שהגישו נגדו יורשי אניס ראג'י סלימאן, יצר מוסטפא חוג'יראת קשר עם עאדל פלאח וסיפר לו מה שקרה, ואז נפגשו השניים עם דן שפריר במשרדו של האחרון. בפגישה זו השתתפו אחמד סעידה, עאדל פלאח, מוסטפא חוג'יראת ודן שפריר ובמהלכה סוכם כי מוסטפא חוג'יראת יגיש הגנה בתביעה שהגישו יורשי המנוח אניס ראג'י סלימאן, ודן שפריר ייצג אותו. בפגישה זו עאדל פלאח אף ביקש מהעד שלא לדבר במהלך המשפט ושייתן לדן שפריר לדבר במקומו. העד סיפר עוד, כי בתביעה האזרחית התקיימו שתי ישיבות. בישיבה הראשונה הוא כלל לא דיבר, ובישיבה השנייה העידה פקידתו של עו"ד אחמד מוג'רבי אשר הביאה עמה "מזוודה מלאה במסמכים" וכן התייצב "מומחה לזיופים" כדבריו. במהלך הדיון יצאו הצדדים ובית המשפט להפסקה, ואז התקיימה פגישה בקיוסק שממול בניין בית המשפט בה השתתפו עאדל פלאח, העד ודן שפריר. מאחר שהעד השתכנע מעדותה של פקידת עו"ד אחמד מוג'רבי, כי המסמך מזויף והעסקה אינה כשרה, הוא הודיע לעאדל פלאח ולדן שפריר שהוא מוותר על האדמה ואינו רוצה אותה. בעקבות כך הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה הסכם פשרה בין יורשי אניס ראג'י סלימאן לבין מוסטפא חוג'יראת שלפיו אישר מוסטפא חוג'יראת שהקרקע לא נרכשה על ידו, כי לא נערכה עסקה בין המנוח אניס ראג'י סלימאן לבין סעיד בשארה וכי המסמך הנחזה להיות ייפוי כוח נוטריוני משנת 1948 (ת/6) בטל ומבוטל וכך גם עסקת המכר שלכאורה נערכה בין סעיד בשארה לבין מוסטפא חוג'יראת. על הסכם פשרה זה חתמו עו"ד יעקוב עזאם בשם יורשי המנוח אניס סלימאן ודן שפריר בשם מוסטפא חוג'יראת (הסכם פשרה הוגש כחלק מתיק הטאבו ת/137).
121. מוסטפא חוג'יראת סיפר עוד, כי במסגרת התביעה שהגישו יורשי המנוח אניס ראג'י סלימאן, שהסתיימה, כאמור, בהסכם פשרה לטובתם, הוא חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחה לעו"ד יעקוב עזאם בסכום של 60,000 ש"ח, ואף קיבל דרישת תשלום ממנו. בעקבות דרישה זו פנה העד לחתנו נסים פלאח, בנו של עאדל פלאח, וביקש ממנו שיעזור לו מול עאדל פלאח ואחמד סעידה בתשלום החוב. לאחר אותה שיחה קיבל מוסטפא חוג'יראת מיעקוב עזאם קבלה שממנה למד, כי סכום ההוצאות בהן חויב שולם בשני שיקים של אחמד סעידה.
122. מוסטפא חוג'יראת דחה את גרסתו של דן שפריר בהודעותיו במשטרה שלפיה הוא (דן שפריר) קיבל ממנו את ייפוי הכוח משנת 1948, וציין כי מדובר בגרסה שקרית. העד הוסיף, כי במהלך הפגישה שהתקיימה במשרדו של דן שפריר, בנוכחות עאדל פלאח לצורך העברת הקרקע על שמו, שלף דן שפריר את ייפוי הכוח משנת 1948 ת/6, ושאל אותו "אם זה נראה לך מזויף" והעד ענה לו "נראה לי בסדר, בסדר גמור". העד אף ביקש לברר עם דן שפריר מדוע הוא שואל והאם יש לו חשד כלשהו ודן שפריר השיב "לא סתם שאלתי אותך כאילו"