--- סוף עמוד 33 ---
חלקה 173, גוש 12 אלטבל; וחלקה מס' 220, גוש 12 אלטבל; וחלקה מס' 321, גוש 12 אלטבל; וחלקה מס' 243, גוש 12 אלטבל; וחלקה מס' 251, גוש 12 אלטבל; וחלקה מס' 247, גוש 17 מירי; וחלקה מס' 13, גוש 20 מישור; וחלקה מס' 36, גוש 25 מישור; וחלקה מס' 317, גוש 17 מירי.
וכל חלקות אלו מאדמות בית חנינא, וזה מכר שלם והעברה מוחלטת לטובת הקונים ילדי:
1. פריד סולימאן מסעוד מבית חנינא חלקה שלמה 1.
2. ראג'ח סולימאן מסעוד מבית חנינא מחזיק חלקה שלמה 1.
3. רביח סולימאן מסעוד מבית חנינא מחזיקה בחצי ½ חלקה 1.
4. נג'וה סולימאן מסעוד מבית חנינא מחזיקה בחצי ½ חלקה (על פי חוק השריעה האיסלמית לזכר כפליים ממה שמגיע לאשה).
ומודה בזה שקיבלתי כל התמורה המוסכם עליה כתמורת האדמה הנזכרת לעיל...
...........
נכרת בזה ביום 2.11.96
המייפה כוחו סולימאן".
לאור ייפוי כוח זה, טען סולימאן, כי לא ווזוז ולא איאד הם בעלי זכויות כלשהן בשלושת החלקות, אלא ארבעת ילדיו הם בעלי הזכויות האמיתיים בחלקות אלה. לכתב התביעה שכנגד הצטרפו כתובעות גם שתי אחיותיו של סולימאן, אשר הן היורשות של אימן, שהיתה הבעלים הרשומים של מחצית הקרקע במושע, ביחד עם התובע שכנגד, סולימאן.
--- סוף עמוד 34 ---
42. הטענה השלישית. כפועל יוצא של הטענה השניה, טען סולימאן (סעיפים 14-9 לכתב ההגנה), כי המסמכים המעידים, לכאורה, על הסכמתו למכירת שלושת החלקות למדחת או איאד הוצאו ממנו במרמה ובאופן לא כשר על ידי עו"ד שוכרי, אשר רימה אותו והפר את אמונו: בנוגע לייפוי הכוח מיום 23.2.97, טען סולימאן כי עו"ד שוכרי אמר לו לחתום על ייפוי הכוח, תוך שהוא יוצר בפניו מצג שיקרי כאילו ייפוי כוח זה נועד לצורך הגשת תביעה בשם סולימאן נגד ווזוז; בנוגע לאישור הנוטריוני, שניתן על ידי עו"ד שוסטר ביחס לייפוי הכוח הנ"ל, טען סולימאן, כי הוא הוצא על ידי שוכרי במרמה, תוך הפרת אמונו של עו"ד שוסטר; בנוגע למכתב הבקשה מיום 23.2.97, טען סולימאן כי עו"ד שוכרי החתים אותו על נייר מכתבים חלק וריק, תוך שהוא מרמה אותו באשר למטרות המסמך, ולאחר מכן מילא עו"ד שוכרי את המסמך בתוכן שיקרי, שהוא - סולימאן - מעולם לא הסכים לו. לטענת סולימאן, עו"ד שוכרי ומדחת הודו כי אכן כך היה.
לפיכך, ביקש סולימאן מבית המשפט שיצהיר כי המסמכים עליהם הסתמך איאד הם מזויפים וחסרי תוקף משפטי, ועל כן איאד אינו זכאי להירשם כבעלים בשלושת החלקות.