מסקנה זו כה ברורה בעיניו של ב"כ התובע, עד כי הוא מקונן על החלטתו שלו לצרף לכתב התביעה את ההסכם שנחתם בינו לבין האמן ואת ייפוי הכוח, שכן, כך סבור התובע, אלמלא צירף אותם לכתב התביעה "נדמה כי לא היו 'צצים' לעולם ניירותיו של טסלר אשר הדימיון בחתימת ידו של האמן עליהם מול אלו של התובע הינם יותר מצירוף מקרים נדיר" (עמ' 4 לסיכומי התובע).
65. בתגובה, טוען הנתבע (סעיף 9ז לסיכומי ב"כ הנתבע), כי בהסכמים אותם הציג טסלר אכן שמו המלא של האמן אינו מופיע, שכן, הוא קרוי בהם בשם שטסלר הכירו, קרי: ניקי אימבר. לטענתו, גם אם איזכור שמו "האמיתי" של האמן בתצהירו של טסלר, נעשה תוך הסתמכות על פרטים שאוזכרו במסמך כזה או אחר, אין לכך כל משמעות ולא ניתן להסיק מכך שההסכמים זויפו.
66. גם כאן אין בידי לקבל את טענת התובע, מן הטעמים הבאים:
א. מתמליל חקירתו המוקדמת של מר טסלר המנוח, כלל לא ברור האם טסלר אכן ידע על שמו המלא של האמן, אם לאו (ראה גם: סעיף 9ו לסיכומי הנתבע). ואלו הדברים שאמר טסלר בחקירתו (עמ' 25 לתמליל עדותו המוקדמת של מר טסלר המנוח, מיום 8.8.99):
--- סוף עמוד 36 ---
"ר. אתה זוכר אם לניקי אימבר היה עוד שם? נפתלי
מ. הוא תמיד אמר לי שהוא ממשפחת נפתלי... אימבר המשפחה החשובה הזאת. זילבמן שמעת פעם?
מ. לא זוכר, אני קראתי לו ניקי.
ר. ואם כתוב בכתב ההגנה שלך ובתצהיר שאתה עשית את מה שעשית עם אינגל צילברמן הידוע כניקי אימבר, אז זה אומר שידעת או ש...
מ. זכרתי אז שלא ידעתי, אבל אם אתה אומר את זה אני מאמין לך, זה...
ר. בסדר, אז ידעת.
מ. כן".
(ככל הנראה המתמלל של השיחה מההקלטה טעה כשכתב "אינגל צילברמן", כאשר מסתבר מאוד כי נאמר שם "איגנץ אימברמן").
ב. יתר על כן, התובע לא הוכיח כי טסלר באמת לקח את שמו האמיתי של האמן מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה של התובע, ולא ממסמכים אחרים שהיו בידיו של טסלר או בידי עו"ד יהודה כהן, אשר, כפי שנראה להלן, היה מעורב בעסקיו של טסלר עם האמן, ואשר ניסח את כתב ההגנה של טסלר.
ג. גם אם נכונה טענת התובע, ואכן טסלר לא ידע את שמו האמיתי של האמן, והוא לקח נתון זה מהמסמכים שצרף התובע לכתב התביעה, הרי שבין הנתונים שהציג לבין המסקנה אליה הגיע התובע קיימת קפיצה לוגית. שכן, גם אם אכן לקח טסלר את שמו האמיתי של האמן מהמסמכים שצרף התובע כתב התביעה, מסיבה זו או אחרת, אין בכך כדי ללמד, ובוודאי שלא להוכיח מעבר