44. את השיקולים האמורים שומה על בית המשפט להביא בחשבון בבואו לבחון ולהכריע בשאלה האם המצווה ידע להבחין בטיבה של צוואה אם לאו. כדברי כב' השופט שילה בפסק דינו האמור, יש לבחון מחד את התשתית העובדתית והמקצועית שעלה נסמכת חוות הדעת, ומאידך את דברי העדים שראו את המצווה בזמן אמת (פסקה 36 לפסק הדין). ר' בעניין זה
--- סוף עמוד 15 ---
דבריו של כב' השופט י' שנלר בבר"ע (ת"א) 1677/05 פלונית נ' י' ש' מנהל העיזבון הזמני (פורסם בנבו, 14.8.06):
"שני מקורות עיקריים עומדים בפני בית המשפט בבואו להכריע בנדרש. המקור האחד, עניינו בעדויות של מי שהכירו את המנוח במועדים הרלוונטיים ואשר יכולים להאיר את עיני בית המשפט בדבר מצבו ותפקודו של המנוח, לרבות רופאים שטיפלו בו במישרין במועדים הרלוונטיים.
המקור השני, הינו חוות דעת מומחים אשר יחוו דעתם בשאלה האמורה, לרבות תוך הסתמכות על מסמכים רפואיים שונים וייתכן אף תוך הסתמכות על אותן ראיות, נשוא המקור הראשון.
...
אין לקבוע מסמרות מהו המקור בעל המשקל הרב יותר. כל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו ובהתאם יגיע בית המשפט להכרעתו..." (שם, פסקה 46 לפסק הדין).
45. אפנה עתה לבחון את יישום הכללים אשר פורטו לעיל, במקרה שלפניי.
(ב) חוות דעתו של המומחה:
46. לנוכח טענות התובע כנגד חוות הדעת, להלן התייחסות פרטנית לחוות הדעת.
47. בחוות הדעת ציין המומחה כי המסמכים הרפואיים אשר עמדו לעיונו לצורך עריכת חוות הדעת הם: תיקיה הרפואיים של המנוחה בקופת החולים, מסמכים מתיק הרווחה בעיריית תל אביב, תעודת רופא מאת ד"ר יוליה ליטויניוק, תצהיר עו"ס יונה ניצן מיום 27.7.06, תעודת רופא מאת ד"ר יונה בן נון ופרוטוקול חקירתו הנגדית של ד"ר בן נון בבית המשפט, דווח על חולה באמבולנס מתאריכים 1.2.07, 5.2.07 ו-20.2.07, גיליונות מיון ותיקים רפואיים מאשפוזים בביה"ח איכילוב, ותסקיר עו"ס יונה ניצן מיום 18.2.07.
48. בסיכום המסמכים אשר על בסיסם נערכה חוות הדעת, כתב המומחה כי תיאור של ירידה קוגניטיבית אצל המנוחה החל בשנת 2004, עת תואר באופן לקוני בלבול המלווה בכאבי ראש. לאחר מכן, אין תיאורים נוספים עד לתחילת שנת 2006, אז פנה עו"ד רסלר אל לשכת הרווחה ותיאר ירידה קוגניטיבית של מספר חודשים, עד כדי חוסר יכולת של המנוחה לדאוג לענייניה. המנוחה נבדקה על ידי מומחית בפסיכיאטריה, ד"ר ליטויניוק, שתיארה כי דווח לה על ידי עו"ד רסלר, שהמנוחה שוכחת להגיע לפגישות, מגיעה למשרדו מוזנחת, כאשר ריח רע נודף ממנה, מתנהגת באופן שונה מהרגיל, לא מאורגנת, לא מנהלת את ענייניה הכספיים וצברה חובות ענקיים לרשויות. בבדיקתה ציינה כי המנוחה נראית מוזנחת ומרושלת, חשדנית