--- סוף עמוד 17 ---
הדעת לתעודה הרפואית עליה חתם ד"ר בן נון וכן לחקירתו הנגדית של ד"ר בן נון ונימק את השוני בין מסקנות חוות הדעת לבין התעודה הרפואית בפער הזמנים בין מועד החתימה על התעודה הרפואית לבין מועד חתימת הצוואה לרבות ההתדרדרות במצב המנוחה לאחר פטירת אחותה, בכך שקביעתו של ד"ר בן נון עומדת בסתירה לשאר הבדיקות המתייחסות למצבה הקוגניטיבי של המנוחה סביב תקופה זו, בפער בין הרושם הראשוני שהותירה המנוחה לבין הליקויים הקשים שמתגלים כאשר מעמיקים בשיחה עמה.
51. המומחה ציין, כי מגבלות חוות הדעת הן: מדובר בהערכה רטרוספקטיבית המתייחסת להערכה לאחר המוות ולא מתוך בדיקה ישירה; בחודש בו נחתמה הצוואה, ינואר 2007, אין כל תיעוד משירותי הרווחה וההערכה לגבי מצב המנוחה בחודש זה היא מתוך הנחה שמדובר במחלה דמנטית מתדרדרת ושהמצב בחודשים שלפני ובחודש שאחרי מייצג את מצבה בחודש זה; אין כל בדיקה ישירה בעבר לגבי נושא כשרותה של המנוחה לעשות צוואה; לפני בית המשפט נפרסות עדויות שונות שאינן מתייחסות רק לפן הרפואי והתמונה הכוללת וכן ההחלטה לגבי הכשרות היא בסמכותו של בית המשפט בלבד.
52. מסקנות המומחה בחוות הדעת הן כי המנוחה סבלה מתהליך דמנטי, שכלל התדרדרות קוגניטיבית וחוסר יכולת לדאוג לענייניה המשפטיים והכספיים, וכי תהליך זה החל כנראה בשנת 2004 ולפחות בתחילת שנת 2006 והחמיר לאורך השנה שלאחר מכן. לאור זאת, העריך המומחה כי במועד עריכת הצוואה המנוחה לא הייתה כשירה לערוך צוואה.
53. לאחר שהוגשה חוות הדעת, הפנה התובע עשרות שאלות הבהרה למומחה, כתובות על פני 13 עמודים בכתב צפוף מאוד. המומחה השיב לשאלות אלה בפירוט ובסופו של דבר שב על מסקנתו כי במועד הרלבנטי לא הייתה המנוחה כשירה לעשות צוואה. עיינתי בפירוט בעשרות שאלות ההבהרה שהפנה התובע אל המומחה ובתשובותיו של המומחה לשאלות אלה, ולא מצאתי כי יש בהן כדי לפגום במסקנת המומחה בחוות הדעת. נהפוך הוא; המומחה השיב בענייניות לשאלות, ושב על מסקנתו כי במועד עשיית הצוואה לא הייתה המנוחה כשירה לעשות לערוך צוואה, כפי שיובא להלן:
א. התובע הפנה למומחה מספר שאלות, בהן כיוון לתזה לפיה חוסר התמצאותה של המנוחה בזמן ובמקום, אשר תועד ברישום בבית החולים בחודש פברואר 2007, נבע מההתעלפות ומחבלת הראש בשלן פונתה לבית החולים. בעניין זה השיב המומחה כי אבחנה של דמנציה לא תיעשה על סמך בדיקה אחת, כי יש להתייחס לנסיבות בהן נערכה הבדיקה, תקופות, מצב נפשי וכו', וכי הבדיקה בחדר המיון בבית החולים היא רק אחת מיני רבות ומסקנתו לא התבססה אך עליה (תשובות 1.5-1.4).