--- סוף עמוד 18 ---
ב. עוד השיב המומחה לשאלות בעניין ההתעלפויות, מהן סבלה המנוחה וכן ממחלת הלב ממנה סבלה, כי התעלפויות יכולות להיות על רקע של פרפור פרוזדורים אולם לפחות פעם אחת, ביום 5.2.07, מצוין שהמנוחה לא אכלה באותו יום וזו נראית סיבה סבירה יותר לנפילות שלה. המומחה השיב כי בחוות דעתו לא התייחס לסיבה לנפילות, וכי אין זה מתחום מומחיותו, וכן כי בלבול אחרי התעלפויות יכול להימשך בדרך כלל שעות אך לא ימים ואף לאחר 'התקף סינקופה' לא סביר שהאירוע הבלבולי יימשך ימים כי אם אך מספר שעות בשל חוסר אספקת דם חולפת. במידה והבלבול חמור יותר ונמשך זמן רב יותר יש לחשוד שמדובר בבסיס של מחלה דמנטית ו/או נזק מוחי לאחר אירוע מוחי או שהסיבה שגרמה לסינקופה לא תוקנה (תשובות 2.1 ו-2.4).
ג. עוד ציין המומחה, כי על פי התיעוד של אשפוז המנוחה ביום 5.2.07, אז גם נבדקה המנוחה על ידי הפסיכיאטר ד"ר פלדינגר, המצב הגופני של המנוחה לא יכול היה להסביר את הליקויים הקוגניטיביים; והוסיף וציין כי בסיכום המחלה של אותו אשפוז יש התייחסות ברורה למצב הבלבולי הכרוני עת נכתב "נראה כי מדובר במצב כרוני מתקדם של דימנציה בחולה עצמאית" (תשובה 2.6).
ד. עת נשאל המומחה מדוע חוות הדעת מתמקדת באירועים, אשר אינם משקפים את מצבה הרגיל של המנוחה, השיב שאין המדובר במצב חולף אלא במצב כרוני וכי התיעוד הרפואי מצביע על התדרדרות מתמדת.
ה. המומחה ציין, כי ד"ר ליטויניוק ערכה בדיקה יסודית של אשת מקצוע, ולכן נתן לה משקל רב יותר מהמשקל שנתן לתיעוד רופאת המשפחה שציינה "בלבול קל" בלי להסביר מהו להגדרתה בלבול קל ובלי לציין איזו בדיקה ערכה למנוחה (תשובה 1.12). המומחה ציין כי התייחס לתעודה הרפואית שנחתמה על ידי ד"ר ליטויניוק כאל מסמך המוגש כראיה ואשר דינו כדין עדות בשבועה, וכי ייחס חשיבות לבדיקות שערכה ד"ר ליטויניוק באותה פגישה. אשר לשאלת התובע, האם תנאי הפגישה של המנוחה עם ד"ר ליטויניוק והרקע לפגישה (כשהכוונה לכך שהמנוחה לא הסכימה לבדיקת מצבה הקוגניטיבי) עשויים להטות את הממצאים שעלו ממנה לגבי מצבה של המנוחה, השיב המומחה, כי אמנם לא ידע שהמנוחה סירבה להיבדק, ואמנם תנאי הפגישה לא היו אופטימליים ושיתוף הפעולה של המנוחה כנראה לא היה מלא, אך בעת כתיבת הערכתה המקצועית של ד"ר ליטויניוק נלקחו תנאי עריכת הבדיקה בחשבון וד"ר ליטויניוק הייתה מסוגלת לתעד ממצאים שהובילו אותה למסקנה שהמנוחה מצויה בתהליך דמנטי (תשובה 4.8). עוד השיב המומחה, כי המידע שמסר עו"ד רסלר לד"ר ליטויניוק, לפני הבדיקה, היה הרקע ההכרחי כדי להסביר מדוע נערכה הבדיקה מלכתחילה וכן אמור לכוון את הרופאה באילו היבטים, מתוך כלל הבדיקה הפסיכיאטרית, עליה להתמקד. אולם, מידע זה לא יכול להסביר את ממצאי הבדיקה (תשובה 4.29).