--- סוף עמוד 50 ---
159. גב' שטרק העידה, אשר הייתה ידידתה של המנוחה משנת 2005, ואשר המנוחה נהגה לבקר בחנותה מספר שעות כמידי יום, העידה כי מעולם לא שמעה על התובע וכי המנוחה מעולם לא הזכירה בנוכחותה את שמו (סעיף 20 לתצהיר עדותה הראשית). יצוין כי אף התובע העיד כי מעולם לא פגש את המנוחה אצל גב' שטרק (עמ' 94).
160. ליאורה העידה כי מעולם לא שמעה מהמנוחה את שמו של התובע (סעיף 53 תצהיר עדותה הראשית) ואף דוד העיד כי מעולם לא שמע מהמנוחה את שמו של התובע ודבר קיומו נודע לו לאחר שהגיש בקשה למתן צו קיום צוואה (סעיף 26 לתצהיר עדותו הראשית).
161. עו"ד רסלר העיד, כי במהלך שנות היכרותו את המנוחה, לא סיפרה לו המנוחה מעולם על התובע, או על כל אדם אשר תמך בה, סעד אותה או עזר לה (פרוטוקול הדיון מיום 24.1.13, עמ' 280, ש' 20 - עמ' 281, ש' 1).
162. עו"ד רסלר העיד כי המנוחה ומלכה לא עשו אצלו מעולם צוואה ולא התייעצו עמו בקשר לצוואה (עמ' 283, ש' 14-9). יתרה מכך, עו"ד רסלר העיד, כי המנוחה מעולם לא דיברה על צוואה, לא אמרה כי בכוונתה להוריש לאלמוני ולא לפלוני, ואף לאחר שהציע למנוחה ולאחותה כי תעשינה צוואה, הן פטרו אותו (עמ' 312).
163. עוד העיד עו"ד רסלר, כי המנוחה נהגה להגיע אל משרדו באופן עצמאי, ברגל או במונית (עמ' 303) וזאת בניגוד לאופן בו הגיעה אל משרדו של עו"ד מנדלזון, לפי גרסת התובע.
164. התמיכה הבודדת בטענת התובע בדבר עצם הקשר בינו לבין המנוחה, נמצאת בעדותו של ד"ר בן נון, אשר העיד כי בעת ביקוריו בבית המנוחה שהה שם אף התובע. אולם, כפי שפרטתי לעיל, איני מוצא שיש לתת משקל רב לעדותו של ד"ר בן נון.
165. זאת ועוד, יש להביא בחשבון את העובדה שהתובע הגיש את הבקשה למתן צו קיום צוואה לאחר חלוף כחצי שנה ממועד פטירת המנוחה. בתצהיר עדותו הראשית ניסה התובע להסביר את השתהותו בהגשת הבקשה בחסרון כיס וכן בכך שלא ידע אותה עת מה היקף נכסי המנוחה (סעיף 15). אולם, כאמור, מחקירתו הנגדית של התובע לפניי עולה, כי התובע היה מודע לכך שהמנוחה הייתה אישה בעלת ממון רב. משכך, אין זה סביר כי התובע נמנע מתשלום אגרת בקשה למתן צו קיום צוואה, לפיה הוא אמור לקבל סכומי כסף גבוהים מאוד, אך מן הטעם שהבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסך מאות שקלים בלבד. יוער, כי בהליכים שבפניי וכן בהליך הפלילי מיוצג התובע על ידי שלושה משרדי עורכי דין פרטיים ששמם הולך לפניהם, אשר את שכר טרחתם הוא מממן. על פי עדותו בחקירתו הנגדית לפניי, לצורך מימון שכר הטרחה מכרה אמו נכס שהיה בבעלותה. זאת ועוד, התובע לא הסביר מדוע דווקא במועד הגשת הבקשה חדל להתקיים אותו חסרון כיס אשר מנע ממנו לדבריו להגיש את