--- סוף עמוד 51 ---
הבקשה קודם לכן. בחקירתו הנגדית לפניי טען התובע בנוסף כי נמנע מהגשת הבקשה מאחר וטרם הונחה מצבה על קברה של המנוחה, אולם טענה זו לא נטענה בתצהיר עדותו הראשית.
166. בחקירתו הנגדית לפניי העיד התובע כי לאחר פטירת המנוחה התקשר אליו עו"ד מנדלזון ואמר לו שבידיו צוואה לטובתו ובעקבות כך הגיע אל משרד עוה"ד מנדלזון וקיבל עותק מהצוואה מידיו של עו"ד קרול מנדלזון (עמ' 133-127). גרסה זו של התובע עומדת בסתירה לגרסתו של עו"ד קרול מנדלזון, אשר העיד לפניי כי לא מסר לתובע עותק של הצוואה, וכי התובע הוא שפנה אליו לאחר פטירת המנוחה, כשבידו עותק של הצוואה, וביקש כי יגיש עבורו בקשה למתן צו קיום צוואה (עמ' 19, ש' 26). זאת ועוד, אף התובע עצמו בתצהיר עדותו הראשית העיד: "מספר שבועות לאחר הפטירה פניתי לעו"ד מנדלזון קרול וביררתי לגבי הצוואה של רחל ואזי נודע לי להפתעתי לראשונה שהנני המוטב היחיד בצוואתה" (סעיף 15). בהמשך עדותו, מסר התובע תשובות מבולבלות וסותרות בעניין היווצרות הקשר בינו לבין עו"ד מנדלזון, ועת נשאל מדוע הגיע אל משרדו של עו"ד מנדלזון לאחר פטירת המנוחה, השיב: "... אני חושב כן שבאתי אליו. או שהוא התקשר, אני לא זוכר, לא זוכר, לא זוכר. או שהוא התקשר אלי או שבאתי אליו, לא זוכר, אני חושב אבל שהוא התקשר אליי ובאתי אליו, כן. הוא התקשר אליי ואני באתי אליו" (עמ' 146, ש' 14-11). בהמשך, לשאלת ב"כ הנתבעים האם עו"ד מנדלזון התקשר אל התובע, השיב התובע: "אני לא זוכר, אני חושב שאני הלכתי אליו. אני לא זוכר" (שם, ש' 18). לשאלת בית המשפט: "הוא (ב"כ הנתבעים, י' ש') שאל אותך איך נוצר הקשר עם עורך דין מנדלזון לאחר פטירת המנוחה, האם אתה פנית אליו או הוא פנה אליך", השיב התובע: "אני חושב שאני פניתי אליו ..." (עמ' 147, ש' 4-2).
167. אסכם את מסקנותיי בעניין הקשר בין התובע לבין המנוחה:
בחינת מכלול הראיות אשר הובאו לפניי, מעלה כי גרסתו של התובע, באשר לקשר בינו לבין המנוחה, הופרכה מניה וביה. התובע מסר גרסאות והיפוכן, לא תמך טענותיו בראיות אובייקטיביות ושוכנעתי כי התובע לא היה קרוב אל המנוחה, לא סעד אותה, לא טיפל בה וודאי שלא היה לה כבן – כפי שטען בהליך שלפניי. זאת ועוד, ספק רב בעיניי אם המנוחה הייתה בקשר כלשהו עם התובע. יתרה מכך, לאחר שקילת מכלול הראיות, נחה דעתי כי המסקנה שהמנוחה לא הכירה את התובע מסתברת יותר מהמסקנה שהמנוחה הכירה אותו.