92. בחינת נסיבות עריכת הצוואות מעלה כי איש מ"שומרי הסף" – הנוטריון שערך את צוואותיה, פקידות הבנק, הרופאים שסבבו אותה, בהמשך עו"ד שערכו את הסכם המתנה – איש מהם אינו שואל את השאלות הנכונות ואינו מעריך ובוחן נכון את מצבה של המנוחה טרם שהוא מבצע את פעולותיה ובקשותיה.
93. כל שומרי הסף עוצמים את עיניהם מפני שאילת שאלות שיכלו לתת תמונה מהימנה ושלמה לגבי מצבה ורצונה האמיתי של המנוחה. לו היו שואלים את השאלות הנכונות היו מבינים כי מדובר באישה אשר מצבה מנוצל, גם אם זה על ידי ילדיה שאוהבים אותה.
94. הנסיבות הפשוטות דרשו שאלות פשוטות שלא נשאלו – אישה קשישה שבפרק זמן של 10 חודשים עורכת 7 צוואות ולא מופנית על ידי עורך הדין לרופא, לא נשאלת מדוע השינויים התכופים, לא נשאלת מה הנימוק לשינויים בין צוואה לצוואה ובפרט כאשר השינויים הם מפליגים, פקידות בנק שאישה קשישה באה ומרוקנת את כל כספיה מחשבונות הבנק ולא שואלות אותה לבדה מה הסיבה לכך.
--- סוף עמוד 23 ---
95. המנוחה פנתה לעורך הדין לעשות את צוואותיה משמע היה מדובר בביקור חודשי אצל הרופא לחידוש מרשם, ובכל פעם ניתן לראות שינוי ועוד שינוי ועוד שינוי. אין כל תרשומות בזמן אמת לפגישות עימה, לשון הצוואות לא חושפת את מלוא התמונה האמיתית והכוללת מה הוביל אותה לבצע את השינויים, גם כאשר נעשה שינוי דרמטי בתווך זמן של 10 ימים היא לא נשאלת מה גרם לה לבוא לאחר 10 ימים בלבד.
2). טענת השפעה בלתי הוגנת
96. סעיף 30(א) לחוק קובע:
"הוראות צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה".
97. נטל ההוכחה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען להשפעה כזו:
"כנראה הדרך להצליח בטענה של השפעה בלתי הוגנת היא לא על ידי הוכחה פוזיטיבית של ההשפעה הפסולה, אלא ע"י ביטול החזקה שהצוואה נעשתה עפ"י רצונו החופשי של המצווה".
ראו: פרופ' ש' שילה פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, הוצאת נבו, כרך 1, בעמ' 271.
98. פסיקת בית המשפט ואף הספרות פירשו את ההוראה שלעיל באופן הבא:
"עניין לנו בהשפעה הבלתי הוגנת, שאינה השפעה שגרתית מעשה יום יום, אלא השפעה שיש בה מרכיב של אי-הגינות על פי המושגים החברתיים והמוסריים שלנו (ע"א 5185/93 היועמ"ש נ' מרום פ"ד מט(1) 318; ע"א 3828/98 מיכקשווילי נ' מיכקשווילי פ"ד נד(2) 337).
קיומה של השפעה בלתי הוגנת או היעדרה צריכים להיקבע על פי עובדותיו של כל מקרה ומקרה.