פסקי דין

תמש (ת"א) 25421-07-12 תובעת 1 נ' נתבע 1 - חלק 18

02 ינואר 2019
הדפסה

...

בדנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש פ"ד נב(2) 813 קבע השופט מצא ארבעה מבחנים שיש בהם כדי לסייע לבית המשפט להכריע בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת". (ההדגשות הוספו).

ראו: שוחט; גולדברג; פלומין דיני ירושה ועזבון (מהדורה שביעית התשע"ד-2014), עמ' 124.

99. כידוע, המבחנים האמורים הינם: תלות ועצמאות; תלות וסיוע; קשרי המצווה עם אחרים; נסיבות עריכת הצוואה.

--- סוף עמוד 24 ---

100. כפי שיפורט להלן הראיות והעדויות הרבות בתיק ובפרט עדויות הנתבעים ובחינת שאלת נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות, הטו את הכף באופן ברור אל עבר ביטול הצוואה.

101. בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי מדגיש בית המשפט את הנושאים שיש לבחון עת בוחנים קיומה של השפעה בלתי הוגנת. בית המשפט מדגיש כי נדרש להוכיח לא רק את יסוד "ההשפעה" אלא גם את יסוד "אי ההוגנות" שנדרש שיתלווה לה:

"ככלל, בפסיקה הישראלית אין רשימה סגורה של מבחנים לקביעת קיומה של השפעה בלתי הוגנת, אלא הדברים נבדקים לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. על מבחנים לקיומה של השפעה בלתי הוגנת ניתן ללמוד מאמירות שונות במספר פסקי דין: מערכת היחסים בין הנהנה למצווה הנה בעלת אופי היוצר השפעה, והמרכיב הבלתי הוגן שבה בא לידי ביטוי בנסיבות הפעלתה והוא אשר הביא לעריכת צוואה על פי תכתיבו של הנהנה; מגוון הנסיבות שבהן יכולה להישמע טענה של השפעה בלתי הוגנת גדול הוא, אך דרך ההשפעה ונסיבות הפעלתה – יכול שיהיה בהן כשלעצמן כדי ליצור את אותם מרכיבים בלתי הוגנים המצביעים שהצוואה היא פרי תכתיבו של אחר ולא פרי רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. למשל: ניצול תלות או חולשה או חוסר יכולת של מצווה חולה, חלש, תשוש וחסר כוח התנגדות אשר לחץ מילולי הוא שהביאו לידי הסכמה לצוות בלית ברירה ובשל חוסר הכוח להתנגד להשפעה או להתמודד עמה.

עיון בפסיקה מלמד, כי ביטויו של היסוד הבלתי הוגן בהשפעה ניכר באותם מקרים שבהם ניצל הנהנה את מצבו הבריאותי והנפשי הרופף של המצווה ואת התלות של המצווה בו – אם גופנית ואם פיזית – לצורך עריכת צוואה על פי תכתיבו [...] ".

עמ"ש 47856-12-16 סעיף 8 לפסק דינו של כב' השופט שוחט (23.4.2018).

102. מנסיבות עריכת הצוואה ומהראיות שהובאו לגבי הסכסוך המשפחתי הקשה שכל כולו נסב סביב ירושת האם בחייה עולה כי מערכת היחסים של האם המנוחה בפרט עם נתבע 5 ונתבע 1, הייתה מערכת יחסים של תלות של האם בשניהם. נתבע 1 שהתגורר עם האם ונתבע 5 שהיה לו קשר קרוב והדוק ויומיומי עימה. קשר זה ותלות זו עלו בלשון הצוואות וגם בהמשך בהסכם המתנה שנערך בעניין הדירה, ועניינו יוכרע בהמשך.

עמוד הקודם1...1718
19...49עמוד הבא