108. אל תוך ההשפעה הרבה שהייתה לנתבע 1 ולנתבע 5 נכנס המימד הלא הוגן גם בפעולות מול המנוחה במקביל להדרת הבנות מחייה. נתבע 1 לקח את המנוחה לעורך הדין, נתבע 5 היה מעורב בהיבטים המשפטיים וכספיים בחייה של האם, נתבע 1 היה מסיע את המנוחה לכל מקום שנזקקה לכך, הוא גר עימה בדירה, נתבע 5 הוא שנתן הוראות לצוות הרפואי והתעורר גם עימות קשה לצד מיטת המנוחה טרם פטירתה שכמעט וגלש לעימות פיזי קשה עם אחת מהאחייניות בשל רצונו של נתבע 5 להוציאה מחדרה של המנוחה. בעדויותיהם של נתבע 1 ונתבע 5 ניכר כי הם ביצעו פעולות מהותיות עבור האם והם שניתבו את הדברים לפי רצונם.
--- סוף עמוד 26 ---
109. האם שבאותה העת מצבה הפיזי והנפשי החל להתדרדר, כאשר לכך יש להוסיף את הסכסוך המשפחתי הקשה (עדים רבים כינו זאת "הפיצוץ") נתלית בנתבע 1 ובנתבע 5 כמושיעיה. אולם הם במקום להשתמש ב"כוח החיובי" שהיה להם במשפחה משתמשים בתלות זו על מנת להשפיע עליה לערוך צוואה ולערוך לאחר מכן הסכם מתנה לטובת הקבוצה שלהם.
110. די לבחון את האמור בתצהירה של נתבעת 2 שצוטט לעיל ובפרט האמור בסעיפים 8-9 כיצד נוצרה תלות קשה של האם בנתבע 5 תוך שהוא מנצל את חולשתה ומצבה המדרדר לצורכי השפעה על נושאיה הכספיים.
111. העברת מלוא חסכונותיה וכספיה של האם בסמיכות לפטירתה לנתבע 1 ונתבע 5 בלבד והותרה חסרת משאבים כספיים ועריכת הסכם המתנה מעידה על התלות הברורה של האם וניצולה על ידם. התשובה שנתבע 1 ונתבע 5 סיפקו לנושא העברת הכספים לא הייתה משכנעת ולא הייתה מהימנה דיה.
112. העובדה כי ניתן לראות בעריכת הצוואות הרבות והתכופות כיצד אט אט במקביל לסכסוך המשפחתי שמלובה על ידי נתבע 1 (גם אם באופן פחות) ונתבע 5, ונתבע 1 "קונים אחיזה" רבה יותר ויותר במנוחה, בהתווית הטיפול הרפואי, בטיפול בלבדי בנושאיה הכספיים והדרת כל מי שאינו חלק מקבוצתם. בד בבד עם חיזוק תלות המנוחה בהם, חולשתה ההולכת וגוברת של המנוחה ופגיעתה הקשה מהסכסוך המשפחתי גורמים לכך שהמנוחה הייתה "נוחה" להשפעה. האירוע בבית החולים עם האחיינית ----- עליו הרחיבו הצדדים מאוד מאיר גם הוא כיצד נתבע 5 ראה עצמו המנווט היחידי והמחליט היחידי גם במצבה הרפואי של האם.
113. נתבעת 2 העידה בתצהירה ובחקירתה על מסכת הלחצים והפחדים שהיו מנת חלקה של המנוחה בנושא הצוואות (ראו: פרוט' מיום 10.5.15, עמ' 285, שורות 18-20, עמ' 286, שורה 1): "שהיא היתה בחרדות ופחדים ובכל מיני לחצים, אז כל אדם במצב שלה מסוגל לחתום. במצב שלה מסוגל לחתום על כל דבר. אימי הייתה בחרדות." היא חזרה בהמשך חקירתה מספר פעמים כי האם הייתה בפחדים וחרדות (עמ' 297, שורות 15-18, עמ' 298). בנוסף, ציינה נתבעת 2 כי האם הייתה כל כך טרודה בנושא הגנה על זכותו של נתבע 1 להתגורר בדירה שלשם כך הייתה חותמת על כל מסמך אפילו בלי לקרוא אותו (עמ' 301, שורות 1-8). בעמ' 317 לקראת תום חקירתה כשנתבעת 2 כבר לקראת דמעות היא שבה ונשאלת לגבי מצבה של האם ומדגישה כי האם הייתה מוכנה לחתום על כל דבר "גם בלי לראות".