137. פגמים צורניים בשתי הצוואות האחרונות – מופיעים שני תאריכי חתימה שונים ופגמים אלה מעבירים את נטל ההוכחה – אני דוחה טענה זו. מדובר בטענה שנטענה בעיקר בסיכומי התובעות וניכר כי מדובר בניסיון נוסף על שאר טיעוני התובעות לביטול. לא מצאתי כי מדובר בפגמים שיש בהם לשנות מנטלי ההוכחה או לאיין את הצוואה מעיקרה. בפרט לאור האמור לעיל לגבי הוכחת עילת התנגדות אחרת.
138. התנהלותן חסרת תום הלב של התובעות – במהלך ההליכים התברר כי התובעות הגישו בתחילה לרשם לענייני ירושה בקשה לצו ירושה, לאחר מכן שינו חזית והגישו את הבקשה לצו קיום צוואת שכיב מרע בטענה כי המנוחה ערכה צוואה בעל פה, בסיכומיהן חזרו בהן מטענה זו. גם הטענה כי המנוחה לא ידעה להבחין בטיבה של צוואה בהתייחס לצוואתה מיום 14.7.2011 נזנחה בסיכומיהן. התנהלות זו שבה יש שינוי חזית הלוך ושוב ודילוג בין טענות עובדתיות ובצמוד להן סעד משפטי שונה שמתבקש, מעיד על תום ליבן של המבקשות. הדברים נכונים גם בהקשר של הקלטות שיחות שבוצעו על ידי חלק מהתובעות, שיחות של חלק מהתובעות עם האם המנוחה בנושאי הצוואה, טענות סותרות של מרבית התובעות לגבי קשריה של המנוחה עימן.
139. יודגש, התוצאה אליה הגעתי מתבססת בעיקרה לא על טענות התובעות אלא על נסיבות חיצוניות ועל תמיהות שעלו מצוואות המנוחה ובפרט מצוואתה האחרונה שלא קיבלו מענה מספק וכן על המהימנות המועטה לחקירות הנתבעים ועל המשקל הרב שניתן על ידי לעדותה של נתבעת 2. ספקות מהותיים אלה הם שהכריעו את הכף לטובת ביטול הצוואה האחרונה ולא קבלת מלוא עמדות התובעות שכאמור התנהלותן בעניינים שונים הייתה לוקה בחוסר תום לב.
6). סיכום
140. אשר על כן ולאור הנימוקים המפורטים לעיל אני מורה כדלקמן:
ת"ע 20871-01-13 בקשת הנתבעים למתן צו קיום לצוואה מיום 14.7.11 – נדחית.
ת"ע 20929-01-13 התנגדות התובעות לצו קיום צוואה מיום 14.7.11 – מתקבלת.
--- סוף עמוד 31 ---
141. הוצאות הליכי העזבונות - לאור התנהלות התובעות אשר האריכו את ההליך בשל טענות מהן חזרו בהן בסופו של יום יש מקום לפסיקת הוצאות מופחתת. לקחתי בחשבון את היקף ההליך, מספר דיוני ההוכחות, היקפו של ההליך, משכו ותוצאתו, ובהתחשב בזאת אני קובעת כי הנתבעים 1, 3 ו-5 ישאו בהוצאות (יחד ולחוד) (תוך שאינני מחייבת את נתבעת 2 בהוצאות הליך זה לאור עמדתה והתנהלותה בהליך), בסך של 49,140 ₪ עבור כל התובעות יחדיו.