--- סוף עמוד 45 ---
226. לאור טענתו של נתבע 5 כי האם היא יוזמת המתנה, וכי היא זו שביקשה ממנו לפנות לעו"ד ------ הוא נשאל כיצד הגיב לכך והשיב: "לא הגבתי שום דבר, לא אמרתי כלום כי זה היא דעתנית הייתה, היא הייתה החלטית, מה שהיא רוצה היא עושה, היא לא שמעה בקול אף אחד" (ראו: פרוט' מיום 17.7.2017, עמ' 370, שורות 20-21). תגובה זו ללא הודייה לאם, ללא בקשת הסבר, אינה עולה בקנה אחד עם הטענות של נתבע 5 לקשר קרוב מאוד לאם ולהתנהלות המשפחתית שהייתה באותה העת. הרי תגובה מסתברת היא לומר לאם תודה על המתנה.
227. גם בהמשך החקירה כשנתבע 5 שב ונשאל לגבי סבירות תשובה זו על תגובתו השיב: "שותק, לא דיברתי שום דבר" (עמ' 371, שורה 6). גרסה זו מעלה תמיהות. שהרי תגובה מסתברת בסיסית הינה הודיה והערכה לאם על נדיבותה ובפרט כאשר הוא רוצה שהזכויות שלו יעברו לבנו.
228. כאשר נשאל נתבע 5 לגבי ההתנהלות שהייתה מול בנו ושל בנו מול האם המנוחה לא זכר דבר מהתנהלות זו וחזר מספר פעמים "לא זוכר, לא זוכר" (ראו: פרוט' מיום 17.7.2017, עמ' 371). גם בהמשך החקירה כאשר נשאל מי הסביר לבנו לגבי ייפוי הכוח לטובתו השיב כי משרד עורכי הדין הסביר ולא הוא (ראו: פרוט' מיום 17.7.2017, עמ' 389, שורות 10-23). תשובה בלתי סבירה שהרי ייפוי הכוח לטובתו, ההסכם לטובת בנו ורק הגיוני הוא שידבר עם בנו לגבי ההסכם וביצועו.
229. נתבע 5 לא ידע להסביר בחקירתו את הבדלי הגרסאות בינו לבין אשתו, ------, לגבי המתנה. נתבע 5 טען כי סיפר לאשתו באותו הערב על המתנה (עמ' 390-391) והיא לעומת זאת טענה כי לא ידעה דבר על המתנה עד שהוגש ההליך ולאחר פטירת המנוחה (ראו: פרוט' מיום 11.5.17, עמ' 322, שורות 12-23). ----- טענה כי נתבע 5 לא סיפר לה דבר על המתנה (עמ' 328). היא טענה כי גם הבן נתבע 4 לא סיפר לה דבר על המתנה (עמ' 330). טענתה של ----- כי לא דיברה גם לאחר שנודע לה על המתנה עם הבן נתבע 4 על הנושא כלל, גם היא בלתי סבירה (עמ' 332). לא סביר כי בין בני המשפחה לא ידברו על נושא מהותי זה ובפרט כשהבן הוא הנכד היחידי שזוכה לקבל מתנה כה משמעותית.
230. כאשר נשאל נתבע 5 לגבי ההתנהלות שהייתה לו מול נתבע 1 והאם סיפר לו על דבר המתנה ומה אמר לו השיב גם על כך בתחילה כי אינו זוכר (ראו: פרוט' מיום 17.7.2017, עמ' 372-373). התנהלות זו גם היא תמוהה. מצד אחד נתבע 5 מעיד כי היה לו קשר קרוב וטוב עם נתבע 1 ומצד שני הוא חוזר ואומר גם שלא דיבר עם נתבע 1 על המתנה כלל וגם שאינו זוכר דבר מכך. לאחר מכן שינה את גרסתו וטען בחקירה כי הוא זה שאמר לנתבע 1 ללכת לחתום על המסמכים אצל עו"ד ------ (ראו: פרוט' מיום 17.7.2017, עמ' 374, שורה 7). הוא הכחיש