49. בהמשך כאשר לא קיבלה מענה מגורמים בתובעת (סוכן הביטוח ומנהלת החשבונות) מבהירה הנתבעת שמתוך חשש להיעדר הפרשות ולאחר שקיבלה התראות מחברת הביטוח (עמ' 24 לפרוטוקול מיום 13.6.19 שורות 30-32) ולאחר שהתברר לנתבעת כי התובעת בניגוד להצהרות התובע אינה מפסידה מהעסקתה וזאת אחרי בירורים שביצעה (עמ' 26 לפרוטוקול מיום 13.6.19 שורות 10-17) נאלצה לפנות לקבלת סיוע מחברת שופרסל בה הוצבה (עמ' 45 לפרוטוקול מיום 13.6.19 שורות 21-22).
וכך העידה בעניין האמור הנתבעת:
"ת...קושי מאוד גדול ומאוד קשה, חוסר אונים אני לא ידעתי מה אני עושה. אני מודה שכאילו אולי לא הייתה צריכה להגיד מה שאמרתי, אבל אני רציתי, איך שהוא שזה יגיע לידי אוזניים של מישהו. וחשבתי שאולי הם יקשיבו, שמישהו יקשיב לי, אבל לא הסוכן ביטוח הקשיב ולא רואת החשבון. הם כולם המשיכו לפשוע נגדי פשעים פליליים."
(עמ' 54 לפרוטוקול מיום 13.6.19 שורות 9-15).
50. ובהמשך עדותה מבהירה הנתבעת כי הייתה בסערת רגשות עקב התעלמותו של התובע והדבר ניכר בהתנהלותה כאשר פנתה אליה הגב' פרידליס וביקשה לברר מדוע מצויה הייתה הנתבעת בסערת רגשות ועל כך השיבה הנתבעת:
"ת.. אמרתי לה שיש לי בעיה עם אסף אלה שהוא לא משלם לי את הפנסיה ולא משלם לי את כל החובות לפי החוזה, ומה אני עושה ? אני באתי אליה בקטע של, קטע של אני צריכה עזרה פה בסיפור הזה כי אני פה, כי משהו פה לא עובד נכון". עמ' 56 שורות 1-4 לפרוטוקול מיום 13.6.19.
51. לסיכום האמור לעיל, סבורה אני כי התובעים הוכיחו שכינויו של התובע במילים "שקרן" "רמאי" ו"נוכל" מהווים לשון הרע כהגדרתם עפ"י סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע אולם הדברים שנאמרו חוסים תחת ההגנה של אמת דיברתי. ההתנהלות "העבריינית" אשר יוחסה לתובעים על ידי הנתבעת במכתבה ובאמירותיה לסוכן הביטוח ומנהלת החשבונות הוכחה על ידה. התביעה שהוגשה על ידי חברת הביטוח נגד התובעים נדחתה אך אלה חוייבו בהוצאות לאור ההתנהלות הבעייתית של התובעים בניהול עסקם שהצריך בירור תביעה לגופה.
52. סבורני, כי הנתבעת ביקשה להעביר מסר לאותם גורמים שיסייעו לה בפתרון הבעייה מול התובע וכי הדברים שנאמרו על ידה אף שעולים כדי לשון הרע לא חרגו מתחום הסביר בנסיבות שבו נעשו. ייתכן וכאמור, היה מקום לעשות שימוש בניסוח יותר מעודן של הדברים כפי שהעידה בעצמה הנתבעת במסגרת חקירתה אולם סערת הרגשות בה הייתה מצויה הנתבעת הביאה אותי למסקנה כי המכתב לא נשלח מתוך חוסר תום לב קיצוני אלא מתוך מצוקה רגשית ותוכנו הוכח כנכון. דברים שנאמרו לסוכן הביטוח ולמנהלת החשבונות נאמרו עוד בתקופה בה עבדה הנתבעת אצל התובעת והדברים שנכתבו לתובע במועד שלאחר סיום העסקת הנתבעת בהם כותבה הגב' פרידליס (המייל מחודש 7/14) נאמרו לאחר שהנתבעת שיתפה את הגב' פרידליס בבעיותיה מול התובעים שלא זכו לכל פתרון אלא בסיועה של הגב' פרידליס לאחר סיום העסקת הנתבעת וכנגד חובות שחבה שופרסל לתובעת. לפיכך, אף שבהתכתבויות ובשיחות בעל פה נאמרו התבטאויות הנחשבות לשון הרע, הרי שהנתבעת הוכיחה כי קמות לה ההגנות הקבועות בחוק. ודין התביעה בגין לשון הרע להידחות.