70. אין אף חולק, כי השלמת כל ההפרשות לקרן הפנסיה על ידי התובעים בעבור תקופת העסקת הנתבעת בתובעת בוצעו רק לאחר שהודיעה הנתבעת על התפטרותה ולאחר שהתפטרותה נכנסה כבר לתוקף. החזר ההפרשות לנתבעת נעשה בעקבות הסכמות שהושגו לפיהם בגין חובות שופרסל לתובעת יועברו אלה לידי הנתבעת. חובות התובעת כלפי הנתבעת הועברו במסגרת משכורת חודש יוני שהשתלמה לנתבעת ביולי 2014 לאחר שהתפטרות הנתבעת נכנסה לתוקף ביום 1.6.14 ולא במסגרת 30 ימי ההודעה המוקדמת שניתנו לתובעת על ידי הנתבעת (עדות התובע מיום עמ' 16.10.18 עמ' 15 שורה 13).
71. טענות התובעים, לפיהן האיחור בהפקדות לקרן הפנסיה נבעו ממוסר תשלומים ירוד לא הוכחו על ידם. התובע במסגרת חקירתו הנגדית לא ידע לנקוב בשמות הלקוחות שפיגרו בתשלומים (עמ' 15 לפרוטוקול מיום 16.10.18 שורה 29). כמו כן, העובדה שהתובע נאלץ לקחת הלוואות פרטיות כדי לכסות את חובות התובעת כלפי עובדיה מעבר לעובדה כי לא הוכחו אין בכך כדי להפחית מזכאותה של הנתבעת להתפטר בדין מפוטרת נוכח הסיטואציה שנוצרה אשר אין חולק כי הוסדרה רק לאחר שסיימה הנתבעת בפועל העסקתה בתובעת.
72. כאמור, לנתבעת לא שולמו מלוא פיצויי הפיטורים שהגיעו לה (פרוטוקול מיום 16.10.18 עמ' 16 שורה 22) שכן לטענת התובעים הנתבעת לא הייתה זכאית לקבלת פיצויי פיטורים מלאים בנסיבות התפטרותה.
73. סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 (להלן: חוק פיצויי פיטורים) קובע את החלופות אשר בהתקיימם יראן התפטרות העובד לעניין החוק כפיטורים:
"התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים".
74. בהתאם להלכה הפסוקה, זכאות העובד לפיצויי פיטורים על פי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, מותנית בהוכחת שלושה יסודות מצטברים: הוכחת ההרעה המוחשית או "הנסיבות האחרות"; הוכחת הקשר הסיבתי שבין התפטרותו ממקום העבודה ובין ההרעה או הנסיבות האחרות דלעיל; ומתן התראה למעסיק, בפרק זמן סביר קודם להתפטרות (ע"ע (ארצי) 26706-05-11 שבתאי - טכנובר בע"מ, [פורסם בנבו] (10.6.13)).
75. לטענת הנתבעת היא התפטרה מהעבודה עקב העדר הפרשות לפנסיה, ולפיכך מדובר בהרעה מוחשית, בהן אין לבקש מעובד להישאר במקום העבודה באופן המזכה אותו בפיצויי פיטורים. המסקנה המתחייבת בנסיבות מקרה זה, הינה שללא ספק, אף אם תתקבל גרסת התובעים כמות שהיא, הרי שאין חולק כי שולמו לנתבעת הפרשים בגין כספי פנסיה בהם חבה לה התובעת רק לאחר סיום העסקתה ומתוך חובות בהן חבה שופרסל לתובעת מכאן שהנתבעת לא זכתה לכל הזכויות שהגיעו לה ופניותיה לקבלת אלה עד למועד הודעת התפטרותה ואף בחלוף תקופת ההודעה המוקדמת - נותרו ללא מענה ענייני. די בכך שלא הופרשו בעבור הנתבעת הפרשות לפנסיה שכאמור אין חולק כי אלה שולמו רק לאחר סיום העסקתה של הנתבעת כדי לראותה כמי שעונה על תנאי סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, שכן אין לצפות מעובד שימשיך לעבוד בתנאים שכאלה.