--- סוף עמוד 538 ---
44. מכאן לטענות המייחדות את עתירת החקלאים (בג"ץ 4054/05). אלה קובלים שהמדינה אינה מעמידה לרשותם נחלות חלופיות תוך יצירת רציפות והמשכיות לעסקם הנוכחי. ביצוע ההתנתקות בסד הזמנים שנקבע – בטרם עלה בידי העותרים להקים מחדש נחלות חקלאיות – שולל מהם את האפשרות להמשיך את הפעילות העסקית בצורה רציפה. נטען כי מנגנון הפיצויים מנסה להתמודד רק עם אובדן הנכסים הכרוך בפינוי. הוא אינו מתמודד עם שלילת עצם היכולת של החקלאים להמשיך לעסוק במקצועות החקלאיים שלהם.
45. המדינה דוחה טענות אלה בטענה כי הפיצוי הכספי שיינתן לחקלאים הינו למעלה מהפיצוי שהיו זכאים לו בדין הכללי. אין כל מקור בדין הכללי המחייב את המדינה להעמיד להם "פיצוי בעין", ואין כל פגם חוקתי בפיצוי בכסף ולא בעין. עם זאת הודיעה המדינה כי הוכן מאגר של קרקעות חלופיות באזורי עדיפות א בנגב או בגליל עבור החקלאים המפונים הגם שיהיה ניתן להקצותן רק באישורן של האגודות השיתופיות שבשטחן הנחלות מצויות. המדינה אינה מתכחשת לכך שההתנתקות תפגע מאוד בעונת הגידול הקרובה. נמסר לנו כי המדינה פועלת על-מנת לאפשר לחקלאים המפונים להמשיך ולעסוק בחקלאות גם לאחר הפינוי כך שיש לקוות כי החשש שלא יוכלו לעסוק בעתיד בחקלאות יתבדה. עם זאת המדינה מבהירה כי הפגיעה בחופש העיסוק של העותרים עקב ההתנתקות היא לכל היותר פגיעה בחופש שלהם לעסוק בחקלאות בתחום אזור חבל עזה, ואין מדובר בפגיעה בחופש העיסוק שלהם להיות חקלאים בישראל.
46. בכמה עתירות הועלו טענות בעניין ועדות הזכאות המוקמות מכוח החוק והמעמד המיוחד שניתן לשמאי הממשלתי בחוק. נטען כי מהות התפקיד שהועיד החוק לשמאי ולוועדות הזכאות הוא תפקיד שיפוטי מובהק. על רקע זה הרכבה של ועדת הזכאות וכן גם הרכבה של הוועדה המיוחדת הוא הרכב מוטה. על כך משיבה המדינה כי ועדת הזכאות והוועדה המיוחדת אינן גופים שיפוטיים או מעין-שיפוטיים, אלא גופים מינהליים טהורים, שעליהם הוטלו התפקידים המפורטים בחוק. ובהיותן גופים מינהליים אין כל פגם מובנה בהרכבן.
(4) העתירות בעניין חוקיותם של החלטת הממשלה ושל צווי הפינוי
47. לצד טענותיהם נגד החוק טוענים העותרים בבג"ץ 1661/05 ובבג"ץ 2252/05 גם לאי-חוקיותם של החלטת הממשלה מס' 3281 ושל צווי הפינוי שהוצאו על-פיה מכוח סעיף 22(א) לחוק יישום ההתנתקות. טענתם העיקרית היא כי מועד הפינוי שנקבע
--- סוף עמוד 539 ---