תביעות התובעים 2-10
47. התובעים 2-10, יורשיהן של אמנה וח'דיג'ה, תובעים את הפיצוי המגיע לאמנה וח'דיג'ה בהיותן יורשות של המנוח עבד. ראינו כי למינהל הוצג צו הירושה המאוחר ולפיו רק חסן הוא היורש, אך צו ירושה מאוחר זה אינו תקף, ומכוח צו הירושה המקורי אמנה וח'דיג'ה הן יורשות נוספות של המנוח.
48. בעדותו סיפר חסן כי הוא ואחיותיו ירשו את אביהם עבד אולם הוסיף "אני האחראי עליהן" (עמ' 16 שורה 21). כאשר נשאל על העתירה לבית המשפט הגבוה לצדק לביטול ההפקעה השיב כי הגיש את העתירה לכך כיוון שהוא האחראי על אחיותיו (שם שורה 32). משמע, חסן ראה עצמו כמי שפועל גם בשם האחיות.
49. התובעים הציגו תצהיר של יוסף אבו אלהיג'א (תובע 4) אשר הצהיר והעיד כי רק בסמוך להגשת התביעה הנוכחית נודע לו על האפשרות לתבוע פיצויים בגין הפקעת המקרקעין (עמ' 26). העד העיד כי ידע שהיו אדמות לסבו עבד, אבל לא ידע מתי הייתה ההפקעה, לא ידע על העתירה לביטול ההפקעה, לא ידע שלסבו היו זכויות במקרקעין נוספים שלא הופקעו, ולמעשה לא ידע מאום על הנכסים שאמו ירשה על פי הנטען (עמ' 26). כאשר נשאל מה אמו קיבלה מירושת עבד השיב כי היא לא קיבלה דבר (עמ' 26 שורות 33-35).
50. מתברר כי המנוחות אמנה וחדיג'ה חתמו ביום 21.10.2001 על ייפוי כוח בלתי חוזר ולפיו ייפו את כוחו של חסן ושל עו"ד מ' בשיר, לפעול בשמן בכל הרכוש אותו ירשו מאביהן המנוח עבד והגדרו את הרכוש "(ב)אדמות כוכב אבו-אלהיג'א בשטח הבנוי (שטח כללי 250 מ"ר) כולל זכויות בבנין המוקם עליו והידוע בחלקה – 33 בגוש - 1" (סומן נ/1). אין בייפוי כוח הבלתי חוזר כל התייחסות לזכויות תביעה בגין הפקעת מקרקעין נוספים שאינם מוזכרים בייפוי הכוח. משמע, האחיות לא העבירו לחסן את זכויותיהן לקבלת פיצויי הפקעה בגין הפקעת זכויותיו של המנוח עבד בחלקות המופקעות.
51. מתברר גם כי בטרם הגשת התביעה הנוכחית פנתה בתו של חסן ששמה מונטהה ליורשי האחיות ועניינה אותם בהגשת התביעה (עמ' 27). הדבר מעיד כי גם חסן ובני ביתו ידעו כי הזכויות להגשת תביעה לפיצויים בגין הפקעת המקרקעין לא הועברו לחסן ונותרו בידי אחיותיו או יורשיהן.
52. הנתבעים או מי מהם לא הביאו שום ראיה לשכנע כי חסן פעל כדין בשמן של אחיותיו בעת מתן כתב ההרשאה לח'לאילה. אמירותיו של חסן כי הוא האחראי על אחיותיו, אינה מספקת לקבוע כי האחיות הסמיכו את חסן לפעול בשמן ולהגיע להסכמים בעניין הפיצויים. ח'לאילה לא היה מוסמך לפעול בשם אמנה וחדיג'ה או מי מיורשיהן, ולכן הסכם הפיצויים שנכרת אינו יכול לחייבם או למנוע מהם את הגשת התביעה לפיצוי בגין חלקם בזכות לפיצויים. משמעות הדבר היא כי הסכם הפיצויים אינו חוסם את תביעתם של התובעים 2-10 לפיצוי.