וכך השיב בא כוחו של בן אהרון- עו"ד אורן רביב : "דורון! שוב אתה משקר וממציא דברים שלא היו! אנא חדל מכך."
58. בחודשים 4-5/2014 הגיש בן אהרון תביעת חוב כנגד רונית וחיים זילברמן.
--- סוף עמוד 17 ---
מומחה מטעם בית המשפט:
59. ביום 14.7.2014 מיניתי את ד"ר מיכאל בר שי שיחווה דעתו בשאלה מהי כמות האפרוחים אותה ניתן להכניס לחוות הגידול בשדה יואב כאשר התובעים טוענים לכמות של 220,000 אפרוחים ומנגד טוענים הנתבעים לכמות של 258,000 אפרוחים.
60. בחוות דעתו מיום 10.10.2014 נקבע כדלקמן: "הבסיס לחישוב צפיפות הלולים, כלומר כמות האפרוחים למ"ר שרצוי לאכלס בלול, הינה המשקל של יצור בשר עוף למ"ר. מכל הנתונים שבחנתי בחוות דעת זו, הגעתי למסקנה שגידול 32 ק"ג בשר עוף למ"ר יוצר את העומס הרצוי לגידול הפטם. כך יוצא שכדי לגדל 32 ק"ג בשר למ"ר ובמשקל ממוצע של 2.2 ק"ג (משקל ממוצע ב 12 מחזורי הגידול) נקבל צפיפות של 14.5 אפרוחים למ"ר. צפיפות אפרוחים זו מקובלת ברוב משקי פיטום העופות בארץ. צפיפות זו מותאמת גם לסוג ולטיב המבנים שבחוות שדה יואב. כאשר מכפילים את מספר האפרוחים למ"ר בשטח הכולל של כל 13 הלולים ב 4 אזורי הגידול בחוות שדה יואב, שהינו 16632 מ"ר, התוצאה המתקבלת היא כמות של 241164 אפרוחים בכל מחזור גידול. קיימת אפשרות שבמידה ועופות ישווקו במשקל ממוצע שבין 1.9- 2.0 ק"ג כפי שמופיע בחוזה שבין ברקאי למהדרין בע"מ לבין החווה לפיטום עופות בע"מ אפשר להגדיל את מספר האפרוחים לגידול בחוות הפיטום...266112 אפרוחים..."
עם זאת, במסגרת צירוף האסמכתאות ביום 12.11.2014 עליהן נסמכת חוות הדעת, כתב המומחה כי מאחר וההנחה בדבר הגדלת מספר האפרוחים במידה והעופות ישווקו במשקל של 2 ק"ג אינה מבוססת על עובדה אלא על הנחה בלבד, מומלץ להתעלם ממנה.
61. טענות הצדדים:
סיכומי התובעות:
א. ההסכם שבין התובעות לבין הנתבעים הוא הסכם אינטגרציה, ואין כל שותפות בין המגדל לחברה, המגדל זכאי אך ורק לעמלה שנמדדת בהתאם לתוצאת הלול (העמלה המקובלת בענף כ-50 אג' פר ק"ג פטם) וכל הסחורה המשווקת מהלולים/הבעלות בפטמים שייכת לתובעות בלבד.
שם המגדל אינו יכול להעיד על בעלות בפטמים, ולעניין זה יצוין כי מגדל אינו יכול להיות חברה בע"מ, ועליו להיות אדם שיש לו משק חקלאי ולול.
ב. שחר וחיים זילברמן יזמו את הפניה לעוזרי ולאחר משא ומתן ממושך נכרת בין הצדדים הסכם הגידול בשדה יואב. עוזרי התנה את חתימתו בכך שהחוזה יכלול סעיף הכולל כניסה לנעלי הנתבעים במקרה של הפרה מצדם, וזאת כדי למנוע מצב שבעקבות הפרה של הנתבעים לא יעלה בידי התובעות להשלים את הגידול, לשווק את הפטמים שבבעלותם ולעמוד בהתחייבויותיהם כלפי צדדים שלישיים. הנתבעים הסכימו לסעיף הכניסה לנעליים והעבירו את החוזה עם תוספת הסעיף שנכתבה בכתב יד לעיונו של