--- סוף עמוד 18 ---
עוזרי, ולאחר מכן תיקנו את החוזה וכללו גם את סעיף זה במלל המסמך המודפס. אלא שרק בשלב מאוחר יותר גילה עוזרו כי המסמך שנשלח אליו לא הועבר לקיבוץ, וכי לאחרון הועבר נוסח אחר שנחתם בסמוך למועד חתימת הסכם הגידול בשדה יואב ביום 7.11.2010.
ג. הנתבעים לא ציינו בפני עוזרי את מצבם הכלכלי בעת חתימת ההסכם ועל ההליכים המשפטיים בהם הם מעורבים, ואילו פרטים אלו היו ידועים לעוזרי היה נמנע מלהתקשר עם הנתבעים בהסכם. הנתבעים לא ציינו את העובדה כי הם אינם בעלי זכויות חתימה בחווה לפיטום, וכי הנתבעת 3 שהינה בעלת זכויות החתימה לא נכחה כלל במועד החתימה על הסכם הגידול.
ד. תוצאות גידול דלות – עלות הגידול ביחס לעלות גידול מקובלת בענף גבוהה מדי ואינה מותירה רווח בידי המגדל, נבעה מרשלנות הנתבעים שלא ביצעו את הגידול כראוי כמו גם מהוצאות גידול גבוהות מאוד. הנתבעים פקדו את הלולים בתדירות נמוכה, לא התערבו בנושאים מקצועיים וביקור בלולים העלה הזנחה, רטיבות, חוסר מקצועיות ותאום זמנים כושל.
מאחר והנתבעים לא עשו מלאכתם נאמנה, התובעות נאלצו להגביר את מעורבותן בהליך הגידול עצמו.
ה. בסעיף 5 להסכם הגידול בשדה יואב נקבעה רשימת מקרים בהם לתובעות עומדת הזכות להיכנס בנעלי הנתבעת 1 מול הקיבוץ ובין היתר במקרים של רשלנות של המגדל בהפעלת החווה ובמקרה שהקיבוץ ידרוש מהתובעות את תשלומי דמי השימוש שחב המגדל. החל מהמדגר השלישי החלו התובעות בלית ברירה לשלם את דמי השימוש לקיבוץ שדה יואב, ונתון זה מצטרף לנתוני הגידול הנמוכים, ומשכך התובעות היו זכאיות להיכנס בנעלי הנתבעים.
כמו כן הנתבעים לא עמדו באופן סדיר בתשלומי שכר עבודה, ומשכך התובעות נאלצו לממן גם את שכר העובדים.
לאחר שהתובעות שילמו את דמי השימוש לקיבוץ שדה יואב ולאור התוצאות הגרועות שהניבו כ-8 מדגרים הפעילו התובעות את זכותן מכוח הסכם הגידו ל וביקשו משדה יואב להיכנס בנעלי הנתבעים, אלא שלמרבה הפלא הסתבר כי הקיבוץ אוחז בהסכם שימוש אחר מזה שהוצג לו על-ידי הנתבעים.
ו. הנתבעים דרשו במסגרת הסכם הגידול כי התובעות תספק לחווה האחרות שהופעלו על ידם באותה העת בקיבוץ גבעת חיים וללולים בציפורי תערובת כדי שהנתבעים יוכלו ליהנות מהנחות גדולות יותר, לאור היקפי הרכישות של התובעות ממכון התערובת.
--- סוף עמוד 19 ---
אלא שבעוד שהתובעת עמדה בהתחייבותה וסיפקה את כל התערובת לנתבעים לחוות גבעת חיים ולולים בציפורי, הופתעה זו לגלות כי כבר בתשלומי התמורה עבור אספקת התערובת למדגר הראשון מסרו הנתבעים שיק שלא כובד בסך 774,451 ₪.