ת: התרשלות מבחינתי במיוחד בזמן שאין להשיג אף לול היא לא סיבה לא להתקשר גם כשהמחיר גבוה. השתלטות וגניבה זה יותר קשה." (עמודים 61-62).
167. יתרה מכך, בהמשך חקירתו של עוזרי עלה כי דווקא בתקופה בה הפעילה י.פטם המשק את החווה בגבעת חיים, אחד הלולים נסגר בהוראת השירותים הווטרינריים למשך שלושה עד ארבעה מדגרים (עמוד 72).
מעבר לכך ומלבד טענות בעלמא לא עלה בידי עוזרי להוכיח קיומה של התרשלות של החווה לפיטום עופות, לא בגבעת חיים וכפי שגם הראינו לא בשדה יואב.
168. בנוסף, ככל שעלו טענות בדבר התאמת הציוד לגידול עופות בגבעת חיים, הרי שמחקירתו של עוזרי עלה כי הוא לא השקיע בתוספות משמעותיות או באבזור בחווה (מלבד תיקונים קטנים), וזאת גם לאחר שי.פטם המשק נכנסה בנעלי החווה לפיטום, ללמדך גם כאן, כי אין ממש בטענות שהפנו כנגד החווה לפיטום. כך מסר עוזרי בחקירתו:
"ש:אתה מצב אחד נכנסת לנעליים, זה אומר גם באחזקה, למה אתה לא מתקן?
ת:מתקן, לא משקיע. אני מתחזק אותה כמו שצריך כשהייתה לי בעיה באתי לבית המשפט הוא השתלט...
...ש:חוץ מ-300,000 דמי שכירות לא נתת כסף?
ת: לא נכון, כל מדגר שהכנסתי שילמתי לבן אהרון.
ש:אני מדבר על השקעה בברזלים במאווררים.
ת:לא השקעתי כסף, אולי משהו קטן." (עמוד 73).
169. כמו כן לא עלה בידי קבוצת משחטות עופות להוכיח את טענותיה בדבר מעשי גניבה, בוודאי שלא בהיקפים הגבוהים להם טענה. אסביר דבריי.
170. עוזרי הודה בחקירתו הנגדית כי הודעתו לקיבוץ גבעת חיים בדבר "הכניסה לנעליים", באה לאחר שנודע לו על מעשי הגניבה של שחר (שותפם של זילברמן) מפיו של זילברמן בעצמו - אשר פנה אליו וסיפר לו על מעשה הגניבה (עמוד 63):
"ש:הודעה לכניסה לנעליים היא אחרי המדגר הראשון.
--- סוף עמוד 69 ---
ת:יום יומיים אחרי שהודיע לי שאפרים גנב." (עמוד 65).
כלומר עוזרי לא גילה על מעשי הגניבה הנטענים כבדרך מקרה – דבר שהיה יכול להוביל למשבר אמון בינו לבין זילברמן - אלא קיבל מהאחרון הודעה על חשדותיו בדבר ביצוע הגניבה על-ידי שותפו בחווה (שחר) ועל התחקיר אותו עשה בעניין.
הווה אומר, קשה לראות בהודעת זילברמן כמי שמתיישבת עם טענת עוזרי לפיה מדובר ב- "שלב ראשון של תוכנית ההשתלטות של הנתבעים 2 ו-3 אשר תחילתה ביצירת כר נוח להוצאת השותף ומטרתה הסופית להשתלט על חוות התובעות ולהחזיר לידיהם את שרביט הגידול במצב של ענף בנסיקה ובתחילתו של שגשוג" (סעיף 61 לסיכומי קבוצת משחטות עופות), כי אם בהודעה כנה של שותף עסקי אחד לאחר על חשדות בדבר גניבה, שניתנה לאחר עריכת תחקיר מקיף ומעקב שהוביל את זילברמן להאמין כי שחר ביצע מעשי גניבה. תחקיר זה אורך מטבע הדברים זמן לא מועט, ומשכך, ההודעה ניתנה בשלב מאוחר יחסית ולא מיד עם הצבת המצלמות והמעקב בלולים. באותה מידה עמדה לפני זילברמן האפשרות שלא למסור פרטים אלה לעוזרי או מי מטעמו.