ג. ביום 4.6.2013 שלחה המחלקה המשפטית של חברת י. פטם המשק מכתב תלונה בגין גניבה והשגת גבול במקרקעין למשטרת ישראל – אגף החקירות בעניין שחר ובו נכתב כדלקמן: "לאחרונה התברר למרשיי כי מר אפרים שחר נהג בקביעות לשווק בחשאי ובגניבה סחורת עופות ללקוחות פרטיים כשהוא משלשל את התמורה לכיסו. מדובר בעסקאות רבות המסתכמות בשווי של מאות אלפי שקלים. ממצאים אלו מונצחים בהקלטת וידאו, חשבונות ומעקב של חברות חקירות פרטיות נערכו על ידי החברה המודעת להתרחשויות. יתר על כן ; לאחר שנודע למר אפרים שחר כי גנבותיו התגלו, הוא פנה לקבלת סיוע מחברות מתחרות ובעלות אינטרסים מנוגדים למרשי, וביקש להסגיר להם סודות מקצועיים תוך פגיעה בעסקי כל המעורבים...על פי חישובי מרשיי נגרם להם עד עתה נזק של שלש מאות אלף שקלים וקיים סיכוי כי עם העמקת הבדיקה יגדל הסכום באופן ניכר. משהתגלה המפורט לעיל, הפעילו מרשיי את האופציה המוקנית להם בהסכם ונכנסו בנעלי החווה בכל הקשור בניהול ובתפעול הלולים בקיבוץ...למרות גילוי מעשה הגניבה ומשלוח ההתראה ממשיך מר אפרים שחר להיכנס לשטח חוות הלולים..."
173. אלא שכאמור וכפי שמצינו, כבר מחקירתו של עוזרי עלה, כי על הגניבות נודע לו מזילברמן בעצמו. כמו כן, הפעולות בהן נקט עוזרי למניעת גניבות נוספות, באו לאחר שזילברמן בעצמו הודיעו לו על כך ולאחר שהם סילקו את שחר, הגורם אשר נחשד בביצוע המעשים הללו ורכשו מניותיו בחווה לפיטום עופות. מעבר לכך, בחקירתו טען עוזרי כי מעשי הגניבה של שחר היו מינוריים ובהיקף קטן, וזאת בניגוד למכתבים אותם שלח בסמוך למכתב "הכניסה
--- סוף עמוד 71 ---
לנעליים" בהם טען להיקף גניבה גדול, כאשר על פי הנטען במכתבו, הדבר מגובה במסמכים וראיות. אין צריך לשוב ולציין כי אותם מסמכים וראיות לא הוצגו.
174. מעבר לכך, מחקירתו של עוזרי התברר כי הוא אינו יודע האם הפער בין מספר האפרוחים שנכנסו לחווה לפיטום בתחילת ההליך לבין העופות שנתקבלו בסוף הליך הגידול נובע ממעשה גניבה או מתמותה של העופות. ללמדנו כי הסיבה לפער הנטען אינה ידועה, וככל שפער זה קיים הרי שלא הוכח שהוא נובע ממעשה גניבה כזה או אחר:
"ש: במדגר ראשון בגבעת חיים הוכנסו 150,000 ושווקו 131,000 עופות, אני מבין שהפער זה הפער שיכול להיות הגניבה, נכון?
ת:מה פתאום,
ש:למה, כי יש תמותה?
ת:בוודאי.
ש:אז הגניבה זה הפער לאחר התמותה, איך אתה יודע כמה גנבו לך?