20. כפי שצוין בסיכומי התובעת ונקבע לא פעם בפסיקת בית המשפט העליון "אי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד כי יש דברים בגו, וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד" (ראו ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 658 (1991)). קביעות אלה מקבלות משנה תוקף מקום בו מי שנמנע מעדות הוא בעל הדין עצמו. "במצב דברים זה רשאי היה בית המשפט מאז ומתמיד להעניק ל'שתיקתו' של בעל דין משקל ראייתי לחובתו. משקל ראייתי זה עולה, מטבע הדברים, על המשקל שמייחסים בדרך כלל לאי העדתו של עד; שבעל דין מוחזק, ככלל, כעד מרכזי" (ע"א 795/99 פרנסואה נ' פוזיס, פ"ד נד(3) 108, 117 (2000); י' קדמי על הראיות חלק רביעי 1889 ואילך (2009); ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ [פורסם בנבו] (5.10.2006), בפסקה 53).
21. בנוסף, הטענה שהעלתה הנתבעת כי מלאי החברה נרכש על ידי חברת גאמר וכי התמורה שימשה כולה לתשלום חובות החברה לנושיה לא הוכחה. כל שצורף לצורך הוכחתה היה כרטיס הנהלת חשבונות לא מבוקר של החברה בספרי גאמר. מהכרטסת לא ניתן ללמוד מה נעשה עם כספי התמורה הנטענים והאם שימשו לתשלום לנושי החברה. כדי לוודא זאת, היה על הנתבעת להציג את ספרי החברה עצמה ואין די באמירה כללית שהובאה בסעיף 18 לתצהיר עדות גב' גאמר כי "למיטב ידיעתה, כספי התמורה שימשו לסגירת חובות לספקים באמצעות המחאות שנמשכו זה מכבר".
22. מעבר לכך, כפי שטענה בצדק התובעת בסיכומיה, בכל מקרה, נכסי החברה אינם מתמצים במלאי העסקי שלה וקיימים נכסים נוספים שניתן ליטול (ראו סעיף 25 לסיכומי התובעת). יש לזכור כי ככלל נכסים של חברה מורכבים מחובות כספיים של חייבים לחברה, מנכסים מוחשיים כגון ציוד, רכוש קבוע ומלאי ומנכסים בלתי מוחשיים כגון מוניטין. כך למשל, שימוש שעושה חברה אחרת בחנות ששימשה קודם את החברה, הוא שימוש במוניטין שלה שהוא כאמור נכס מנכסי החברה. לפיכך, נחוץ לברר מי הם הגורמים אליהם הועברה הפעילות, הקשר שלהם לנתבעת, והאם הנתבעת קיבלה תמורה בגין כך וכמה. לשאלות אלו לא ניתנה תשובה.
23. יפים הדברים שנקבעו בעניין דן הלל כדלקמן: "לא די לצורך עמידה בנטל מכוח החזקה בסעיף 119א(א)(3), בהתייחסות כוללנית לנכסי החברה. בעל השליטה המבקש לסתור החזקה צריך לשכנע בעדויות ובמסמכים, שמצבת הנכסים של החברה במועד הפירוק או הפסקת הפעילות שימשה כולה לצורך פירעון חובות החברה לנושיה. הוכחה המתייחסת לחלק מן הנכסים או לחלק מנושים אין בה די".